Chasidut על בראשית 24:18

ואפשר לזה נאמר ברבקה (בראשית כ"ד, י"ח) ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו, כי כל עיקר נסיון אליעזר היה לראות אם היא גומלת חסדים שתהיה ראויה ליכנס בביתו של אברהם כפירוש רש"י שם (פסוק י"ד) ורבקה כן עשתה לרוב מדת החסד שהיתה בה שמיהרה מאוד והורידה כדה על ידה ובעוד הכד על ידה נתנה לו לשתות מה שהיה ראוי להעמיד הכד בארץ ואמנם לרוב תשוקת החסד שבה לא עצרה כח להמתין רגע להציגו על הארץ וסבלה הכד על ידה ותשקהו במהרה. ואפשר על כן נאמר שם להלן (בפסוק כ') ותשאב לכל גמליו ומהראוי היה לומר ותשאב ותשק לכל גמליו ואכן לרוב המהירות היה נראה אשר תיכף בעת השאיבה כבר היה לכל גמליו בבחינת דולה ומשקה בבת אחת ממש. ועל כן תיכף ויקח האיש נזם זהב קודם השאלה בת מי את כי הכיר בה מדתו של אברהם בבחינת בן ובת להשפיע תיכף אחר השאיבה ובודאי ממשפחת אברהם היא. ואולי שגם בנות יתרו הגידו שבח הזה על משה רבינו ע"ה (שמות ב', י"ט) וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן וגו'. כלומר תיכף בעת הדליה השקה את הצאן ולא איחר כלל. ועל כן כפלו לומר דלה דלה והיה די בפעם אחת ואמנם השני קאי למטה לומר שבדליה אחת השקה את הצאן כי נעשה כמו בפעם אחת ממש כנאמר.

כפיו מדוד תעבורנה. דכתבתי פשטו ידיכם בגדוד (ברכות ג:), סוד שבע יפול צדיק וקם (משלי כד, טז), שצריך לירד בסוד ד' ושפלות דלה, ועל ידי זה עולה, בסוד ותורד כדה ותעל (בראשית כד, יח), כי הצדיק בחינת י' זעירא יורד בתוך ד' נעשה [ה'] (פ'), ועולה להתחבר עם ג' אותיות ראשונות של שם בן ד' וכו', יעו"ש. אמנם דוד שידע זה, התפלל ואמר (תהלים קיח, יז) לא אמות כי אחיה, דהוא תמוה, דפשיטא אם יחי' לא ימות, והוא כפול. ולדברינו אתי שפיר, כי הירידה נקרא מיתה, כמ"ש באדרא (זח"ג קלה:) יעו"ש, לכך התפלל דוד לא אמות, שלא אצטרך לירד כדי להחיות אנשי החומר ולהתחבר עמהן להעלותן, כמו שכתבתי. וזה זכאה מאן דאחיד בידא דחי[י]בא, וזהו פשטו ידיכם בגדו"ד, והבן.