Chasidut על בראשית 27:43

ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן וכו' (בראשית כז מג). הנה למה לא אמרה כפשוטו ועתה קום ברח וכו', למה האריכה למעניתה באמור "בני שמע בקולי. ונראה לבל יאמר יעקב הנה אני פה בארץ הקדושה מתיירא, ואיך אצא לחוץ לארץ אל בית לבן הרשע, ומכל שכן שמורא יעלה על ראשי פן יוכל לי עשו בהעדר זכות הארץ. לזה אמרה שאינו כן להיותך בני ומחוייב אתה לשמוע בקולי, ותכוון בזה לקיים מצות כיבוד ומתן שכרה בצידה למען יאריכון ימיך וכו' (שמות כ יב), ובודאי לא יוכל לך. ואפשר לומר עוד באמרה בני, כוונה כנ"ל היינו היותך בני מחוייב במצותי, ובתיבות "שמע "בקולי, כיוונה לבל יאמר יעקב היאך אקבל לשון הרע להאמין זה על עשו. וז"ש "שמע "בקולי, דהדין הוא הגם שאינם רשאים לקבל לשון הרע, עם כל זה למיחוש מיהא מיבעיא, כמו שהוכיחו רז"ל (נדה ס"א ע"א) מגדליה בן אחיקם. וז"ש "שמע "בקולי, מחוייב אתה מצד הדין לשמוע בקולי:

וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע וכו' ושחת ארצה לבלתי וכו' (בראשית לח ט). להבין הדבר מה היה איכפת ליה אם יתקרי הבן על שם אחיו המת. והנראה דהנה כתב האר"י ז"ל ענין כיבוד אב ואם לעתיד לבא לא יהיה על פי סדר התולדות בעולם הזה, רק הנשמה שהוא ענף מאיזה שורש באילן הקדוש, בזה תתחייב בכבוד (עיין מ"ש בפסוק (בראשית כז מג) ועתה בני שמע בקולי וכו' ותבין). והנה יהודא אמר לאונן "והקם זרע לאחיך (בראשית לח ח), היינו אחיו היה שורש המלכות אשר הוא מהשם "הקם, קמה בידך ממלכות ישראל (שמואל א' כד כ). והנה א"ל יהודא שהוא יחזור אותו הזרע השייך למלוכה, והנה ידע כי לעתיד לא יתקרי אותו הזרע על שמו, כי אינו משורשו, רק מבכור יהודא, הבן הדבר: