אגרא דכלה
אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כט יד). תרגום אונקלוס ברם קרובי ובשרי את. הוה ליה לתרגם "גרמי "ובשרי. אך הוקשה לו דאי אפשר לפרש עצם ממש, דהיאך יוצדק דקודם לזה המשילו לעצמותי"ו, אמר לו הנך קרוב אלי כעצמותי שהם חשובים יותר מהבשר, ואחר כך אמר לו כבשר. על כן פירש דתיבת עצמי מלשון עצם היום הוא קרבת היום, היינו החמה בהיותה קרובה אל העולם, ובפרט באמצע היום שאין הכל מסתכלין בה, מה שאין כן כשהיא במזרח או במערב, ומכל שכן בלילה היא רחוקה מן העולם, אם כן עצם יאמר על הקורבה. ואמר אך עצמי קרובי, ותיאר ביותר הקורבות שאת, כמו בשר מבשרי (בראשית ב כג) , והוה לא זו אף זו: