ישמח משה
עוד י"ל, בהקדים דקשה לכאורה לפי מה שמבואר דאסור למכור עצמו אף שהוא רק על שש שנים, אם כן קשה על יעקב איך מכר עצמו ללבן. מיהו יש לומר דהא יש להבין מה בין פועל לעבד, ואף דכתבו התוס' בב"מ (דף יו"ד (י') ע"א) בד"ה כי לי בני ישראל (ויקרא כה נה), דפועל יכול לחזור, להכי לא חשוב עבד, על זה קשה הא עבד עברי נמי יוצא בגרעון כסף, כדאיתא במשנה קדושין (פ"ק דף יו"ד) (קידושין י"ד ע"ב) עיין שם. וצריך לומר דדמי קנין ניתן לעבד תיכף, והוא צריך להחזיר אחר כך ולהשתחרר, מה שאין כן בשכירות פועל דשכירות אינה משתלמת אלא בסוף (ב"מ ס"ה ע"א), אם כן אינו צריך לשום עשיה לבסוף כשחוזר, והבן. והנה יעקב נשמר מזה, ולכך אמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך (בראשית כט יח), דהיינו כשישלמו יתן לו את רחל, אם כן כשהיה חוזר לא היו צריך לשום עשיה, ואף דאחר נשואי לאה אמר לו לבן וניתנה לך גם את זאת בעבודה אשר תעבוד וגו' (בראשית כט כז), לבן אמר, אבל יעקב לא אמר, ואם כן לא נתחייב בעבודה אף אחר שניתן לו לאה, דהא כבר עבד בשביל רחל, ובשביל לאה אינו צריך לעבוד דהא נתנה לו בעל כרחו, רק דמכל מקום עבד אחר כך שלא יחלל שם שמים, אבל לא נתחייב בעבודה. ואם כן מצינו ביעקב ששמר עצמו מזה, וכן מצינו ששמר עצמו מאד ולנגוע אפילו בפרוטה אחת של לבן אף שעשה לו שלא כדת. והיינו אלא אוזן ששמע בהר סיני וכו', והוא מהדברים שמצינו מפורש ששמר עצמו יעקב קודם מתן תורה ולא שמע בסיני, וזה שמע ולא נשמר, לכך ירצע באוזן ימין דמרמז על יעקב, והבן.