שני לוחות הברית
וכל העניינים הנ"ל תמצא בעבודת יעקב ללבן, ובמשתה נשואין תמצא ימים שהם שבעת ימי המשתה כמו שכתב רש"י על (בראשית כט, כז) מלא שבוע זאת, ובזה הפסוק אמר ג"כ שבוע. ותמצא חודש ג"כ כמו שכתוב (שם יד) וישב עמו חודש ימים, ואף זו לא לחנם שהיה רועה צאנו כמו שכתב רש"י (שם). ותמצא ענין שנה כמו שכתוב (שם יח) אעבדך שבע שנים. ושם בעצמו תמצא ענין השמטה, ששנת השביעית היא שמיטה ואינה משמטת אלא בסופה (ערכין כח, ב), כן היה תנאי שלבסוף שבע שנים יתנו לו רחלהגה"הואל תתמה על זה שאנחנו מדמין ומביאין סמך מעבודת יעקב את לבן לעבודתינו להקב"ה, כי עיין ברקנאטי בפרשה זו ותמצא שמפרש כל ענייני לבן לסודות שלמעלה, כי התורה מדברת למטה ורומזת למעלה. ומצינו בבראשית רבה (ע, י) אמרו שם, ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור (בראשית כט, ה), הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עוונותיכם כשלג וכו'. וגדולה מזו באגדה, אמר בפסוק (אסתר ג, ח) ויאמר המן למלך אחשורוש, ויאמר המן זו מדת הדין, למלך אחשורוש זה הקדוש ברוך הוא שאחרית וראשית שלו, והרמז למדת הדין ולמקטרג וכו'::
מנורת המאור
גדולה שבת, שאין החתן מותר שתמשוך סעודתו עד שתעבור עליו השבת, שנא' (בראשית כט, כז) מלא שבוע זאת.
שני לוחות הברית
והנה שבע שנים ראשונים שעבד יעקב והוא סבר שעובד ברחל, אבל באמת בנסתר היתה העבודה והיא לאה, על כן אלו שנים הם שבע שמטות שנים, ואף שבבינה הם שבע פעמים שבע שנים, מבואר בזוהר שהושלם המנין אחר כך ברמז מלא שבוע זאת ושבע הללתיך בכל יום, וזהו דרך רמז לשבע פעמים שבע: