ישמח משה
ויאמר הן עוד היום גדול וגו' (בראשית כט ז). עיין פירוש הזהר פרשת ואתחנן (זוהר ח"ג) דף ע"ד ע"א פתח ואמר הן עוד היום גדול וכו'. ויש להוסיף נופך לפירושו דאף דכבר אין במציאות כימות עניתנו (תהלים צ טו), הן עוד יכול להיות היום גדול שיתארכו הימים, כמו שפירש במגלה עמוקות ויהי מקץ שנתים ימים וכו' (בראשית מא א), ועיין מ"ש שם על זה, והבן.
באר מים חיים
ויאמר מדוע מהרתן בא היום. הנה טעמי הקרא נקוד על מהרתן בא מרכא טפחא ונראה שזה מופסק מתיבת היום שאחריו ובאמת לפי פשט המקרא הוא דבוק לתיבת היום לומר מדוע מהרתן ביאתכם היום מכל הימים. ואפשר לפרש לפי טעם המקרא על דרך מאמר הכתוב (בראשית כ"ט, ז') הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה וגו' כי נראה שדרכם היה להשקות הצאן בעת האסף המקנה, וראיה מהכא שהקדימו בנות יתרו לבוא לביתם עבור שלא נתעכבו בהשקאת הצאן, ועל כן שאל להם יעקב הן עתה עוד היום גדול לא עת האסף וגו' ולמה הקדימו לבוא עם צאנם אל הבאר (ועיין שם ברש"י), והנה חז"ל אמרו (שמות רבה שם, שם) בפסוק (ט"ז) ותבאנה ותדלנה מלמד שהיו מקדימות לבוא מפני פחד הרועים, ועוד אמרו שם מלמד שישב להם משה בדין אמר דרך אנשים דולים ונשים משקות וכאן נשים דולות ואנשים משקים, כי עבור פחד הרועים היו מוכרחין לבוא קודם כולם בעוד היום גדול ולדלות להשקות כל צאן הרועים ואחר כך היו משקים צאנם ובאים לביתם לעת ערב באסיפת המקנה, והן עתה כאשר הושיען משה תיכף בבואן אל הבאר והשקה את הצאן אז באו אל ביתם בעוד השמש על הארץ כי ביאתם אל הבאר היה בהשכם מפני פחדם מהרועים, ועל כן אמר להן רעואל אביהן מדוע מהרתן בא עם הצאן מן השדה היום כלומר עוד היום זורח והן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה. ולזה השיבוהו,