שני לוחות הברית
הן עוד היום גדול וגו' (בראשית כט, ז). פירש רש"י, אמר להם, אם שכירים אתם לא השלמתם פעולת היום וכו'. כי השכיר שאינו משלים חוקו עושה רעה גדולה, עושק את הבעל בית, וגם גונב דעתו כי בעל בית עליה דידיה קא סמיך שיעשה עבודתו באמונה, ויעקב אבינו החמיר מאוד בענין עבודת שכיר וכדאיתא בבבא מציעא פרק הפועלים דף צ"ג (ב) דתניא עד מתי שומר שכיר חייב לשמור, עד כדי (שם לא, מ) הייתי ביום אכלני חורב וקרה בלילה, ומוקי לה בגמרא בחזנא דמתא, ויעקב אבינו החמיר על עצמו לשמור כחזנא דמתא:
שני לוחות הברית
בזוהר פרשת ואתחנן (ח"ג ער, א), הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה וגו'. האי קרא אוקמוה, דכד ישראל יתערון תשובה לקמיה קב"ה, בזכות אורייתא יתובון לארעא קדישא, ויתכנשין מן גלותא. דהא ודאי יומא חד יהא גלותא לישראל ולא יתיר. הדא הוא דכתיב (איכה א, יג), נתנני שוממה כל היום דוה. ואי לא יתיבון, קב"ה אמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה בלא זכות ובלא עובדין דכשרן. אבל אסותא חד לכו השקו הצאן, אשתדלו באורייתא דאתשקיין מימי אורייתא, ולכו רעו לאתר דנייחא לאתר טבא וכסופא דאחסנתיכון: