ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה, (בראשית ל״א:ט״ז): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. לָנוּ וּלְבָנֵינוּ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת – עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה, וּבָהּ תְּלוּיִים הַבָּנִים כַּנַּ"ל. כִּי הָאִשָּׁה הִיא עִקַּר בְּחִינַת הָאִילָן, וְהָעֲשִׁירוּת הֵם הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, וְהַבָּנִים הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּעֲנָפִים הָאֵלּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא קיט): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו: