Chasidut על בראשית 4:8

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ז:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּכְשַׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ; כִּי קַיִן עָמַד עַל תְּאוֹמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה.

וישבו המלאכים וגו' לאמר באנו אל אחיך וגו'. מלת לאמר לכאורה מיותר וגם אמרו אל אחיך אל עשו אחד מהם מיותר. ויתבאר על זה הדרך כי הנה באמת עשו נודע שהיה מכבד את הוריו כמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ג, ח') שעל כן אמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אבל לא בחיי אביו כי היה מכבדו וירא ממנו. ואם כן יקשה איך יצא למלחמה עם ד' מאות איש נגד יעקב בחיי אביו. ואכן כי עשו רשע ערום היה ויצא אל יעקב באהבה ואחוה כאדם היוצא לקראת אחיו עם אנשיו ומשמשיו אבל אורבו טמון בקרבו היה שישים דמי מלחמה בשלום ויהרגנו בפתע פתאום בלי נודע כלל אם מאתו היה או לא. (וצא ולמד ממה שכתב הרב הקדוש בעל אור החיים בפסוק (בראשית ד', ח') ויאמר קין אל הבל אחיו וגו' שאמר לו דבר אחוה כאהבת אח לאחיו שלא יבין הבל בערמותו ופתאום יפילו לבור שחת). ואמנם הנה המלאכים משרתי עליון הבינו זה ועל כן השיבו אל יעקב לאמר פירוש שאנו צריכים לומר לך איזה דבר הנסתר שראינו בשליחות זה כי הנה באנו אל אחיך שמראה עצמו כאילו אחיך הוא באהבה ואחוה אבל באמת אל עשו הוא אורבו טמון בקרבו כעשו הרשע, וגם הולך לקראתך כאדם ההולך לקראת אחיו כעין מה שנאמר (שמות ד', י"ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. אבל וד' מאות איש עמו כלומר כי כולם הולכים בזה שעמו להתנהג כאח ולחשוב מחשבות און ומרמה, ועל כן צריך אתה מאוד ליזהר בשמירתך ולפקוח עיניך עליו ועליהם.

וטבע אבנא במצחיה. בעל הביאור פירש דדייק מדקאמר למך איש הרגתי לפצעי (בראשית ד כג) דבר שעושה פצעים. ואין נראה לי כי הנה המתרגם לא פירש דקטליה למך לקין, אדרבה פירש שלא הרג כלום. ויש ליישבו בדוחק לדעתי דהכי קאמר, וכי הרגתי איש לפצעי כמו שקין שהרג באבן. והנ"ל דדייק מויקם קין דלא היה לו לומר רק ויהרג קין את הבל, על כרחך לומר דקודם שהרגו קם עליו, דהיינו שלקח בידו חפץ להרגו, רק שלא ידענו איזה חפץ לקח בידו, ומדקאמר (בראשית ד ח) ויהי בהיותם בשדה, משמע חפץ הנמצא בשדה דהיינו אבנים, נ"ל: