Quotation_auto על בראשית 4:8

ויאמר קין אל הבל אחיו על מה היו מדיינין אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל מטלטלין דין אמר ארעא דאת קאים עלה דידי ודין אמר מה דאת לביש דידי דין אמר חלוץ ודין אמר פרח מתוך כך ויקם קין וגו', רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את המטלטלין ועל מה היו מדיינין זה אומקר בתחומי יבנה בית המקדש וזה אומר בתחומי יבנה שנארמ ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בית המקדש כד"א אבהו חוה הראשונה חזרה לעפרה ועל מה היו מדיינין א"ר הונא על תאומה יתרה שנולדה עם הבל זה אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי ומתוך כך ויקם קין. א"ר יוחנן הבל היה גבור מקין שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו א"ל שנינו בעולם מה אתה הולך ואומר לאבא נתמלא עליו רחמים מיד עמד עליו והרגו מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וכו'. ויהרגהו במה הרגו רשב"ג אומר בקנה הרגו דכתיב וילד לחבורתי דבר שהוא עושה חבורה ורבנין אמרי באבן הרגו שנאמר כי איש הרגתי לפצעי דבר שהוא עושה פצעים וי"א נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר שנאמר ותיטב לה' משור פר ומשם הרגו מן הצואר מקום הסימנין ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופו השמים וחיותל טהורות קברוהו ונתן להם הקב"ה שכרן לשתי ברכות שמברכין עליהן א' לשחיטה וא' לכסוי הדם. רבי יהושע דסכנין כשם רבי לוי אמר כתיב חרב פתחו רשעים וגו' חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה קין להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך זה הבל חרבם לאפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא מצא הרוג א' ואחר עומד על גביו א"ל מי הרגו א"ל מה את בעי ליה גבי ואנא בעי ליה גבך א"ל לא אמרת כלום אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל לא אמרת כלום אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואל והיה ידיך מלוכלכות כך אמר קין. להקב"ה השומר אחי אנכי א"ל הקב"ה הא רשע קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי א' והפשילו לאחוריו והיה בעל המרעה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והלא הוא מפעה אחריך כך קול דמי אחיך (שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז כ"ח) קול דמי אחיך שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממון מתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר קול דמי אחיך אינו אורמ דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו. ד"א דמי אחיך שהיה דמו מושלח על העצים ועל האבנים אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מלמד שעשה קין בהבל אחיו פציעות פציעות חבורות חבורות שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה עד שהגיע לצואור ומיום שפתחה הארץ וקבלתו לדמו של הבל שוב לא פתחה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו מכנף הארץ ולא מפי הארץ איתיביה חזקיה אחיו ותפתח הארץ את פיה א"ל לרעה פתחה לטובה לא פתחה. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא גלות מכפרת מחצה מעיקרא כתיב נע ונד ולבסוף כתיב וישב בארץ נוד. אמר רב יהודה אמר רב גלות מכפרות ג' דברים שנא' כה אמר ה' היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר רבי יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שאנ' כתבו את האיש הזה ערירי ובתר דגלה כתיב ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו:

ויאמר קין אל הבל אחיו על מה היו מדיינין אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל מטלטלין דין אמר ארעא דאת קאים עלה דידי ודין אמר מה דאת לביש דידי דין אמר חלוץ ודין אמר פרח מתוך כך ויקם קין וגו', רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את המטלטלין ועל מה היו מדיינין זה אומקר בתחומי יבנה בית המקדש וזה אומר בתחומי יבנה שנארמ ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בית המקדש כד"א אבהו חוה הראשונה חזרה לעפרה ועל מה היו מדיינין א"ר הונא על תאומה יתרה שנולדה עם הבל זה אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי ומתוך כך ויקם קין. א"ר יוחנן הבל היה גבור מקין שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו א"ל שנינו בעולם מה אתה הולך ואומר לאבא נתמלא עליו רחמים מיד עמד עליו והרגו מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וכו'. ויהרגהו במה הרגו רשב"ג אומר בקנה הרגו דכתיב וילד לחבורתי דבר שהוא עושה חבורה ורבנין אמרי באבן הרגו שנאמר כי איש הרגתי לפצעי דבר שהוא עושה פצעים וי"א נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר שנאמר ותיטב לה' משור פר ומשם הרגו מן הצואר מקום הסימנין ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופו השמים וחיותל טהורות קברוהו ונתן להם הקב"ה שכרן לשתי ברכות שמברכין עליהן א' לשחיטה וא' לכסוי הדם. רבי יהושע דסכנין כשם רבי לוי אמר כתיב חרב פתחו רשעים וגו' חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה קין להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך זה הבל חרבם לאפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא מצא הרוג א' ואחר עומד על גביו א"ל מי הרגו א"ל מה את בעי ליה גבי ואנא בעי ליה גבך א"ל לא אמרת כלום אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל לא אמרת כלום אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואל והיה ידיך מלוכלכות כך אמר קין. להקב"ה השומר אחי אנכי א"ל הקב"ה הא רשע קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי א' והפשילו לאחוריו והיה בעל המרעה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והלא הוא מפעה אחריך כך קול דמי אחיך (שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז כ"ח) קול דמי אחיך שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממון מתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר קול דמי אחיך אינו אורמ דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו. ד"א דמי אחיך שהיה דמו מושלח על העצים ועל האבנים אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מלמד שעשה קין בהבל אחיו פציעות פציעות חבורות חבורות שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה עד שהגיע לצואור ומיום שפתחה הארץ וקבלתו לדמו של הבל שוב לא פתחה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו מכנף הארץ ולא מפי הארץ איתיביה חזקיה אחיו ותפתח הארץ את פיה א"ל לרעה פתחה לטובה לא פתחה. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא גלות מכפרת מחצה מעיקרא כתיב נע ונד ולבסוף כתיב וישב בארץ נוד. אמר רב יהודה אמר רב גלות מכפרות ג' דברים שנא' כה אמר ה' היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר רבי יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שאנ' כתבו את האיש הזה ערירי ובתר דגלה כתיב ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו:

תנו רבנן ג' באו בעלילה קין ועשו לך אבי. מנשה בתחלה קרא לאלוהות הרבה ולבסוף קרא לאלקי אבותיו. כיון שהגיע קצו של אדם הכל מושלין בו שנא' והיה כל מוצאי יהרגני רבא אמקר מן הדין קרא למשפטיך עמדו היום כל הכל עבדיך. רבי צדוק אומר נכנסה שנאה גדולה בלבו של קין על נמחתו שנתרצית ולא עוד אלא שהיתה תאומתו של הבל יפה בנשים וחמד אותה בלבו שנאמר ויהי בהיותם בשדה זו אשה שנמשלה לשדה. רבי יוחנן אמר לא היה יודע קין שנסתרות לפני הקב"ה ולקח נבלתו של הבל (לח) וטמנה בשדה א"ל הקב"ה אי הבל אחיך אמר לפניו רבש"ע שומר שדה וכרם שמתני השומר אחי אנכי אמר קין גדול עוני מנשוא ולא עוד אלא עכשיו יעמוד צדיק אחד בארץ ויזכיר שמך הגדול עלי ויהרגני מה עשה הקב"ה נטל אות אחת מכ"ב אותיות שבתורה ונתן על זרועו של קין שלא יהרג שנאמ' וישם ה' ליקן אות. הכלב שהיה משמר צאנו של הבל הוא היה משמר נבלתו מכל חיות השדה ומכל עוף השמים והיו אדם ועזרו יושבים ובוכים ומתאבלין עליו ולא היו יודעים מה לעשות. עורב אחד שמת רעהו אמר אני מלמד לאדם זה מה לעשות נטל את רעהו וחפר בארץ לעיניהם וקברו אמר אדם כעורב הזה נעשה נטל נבלתו של הבל וקברו בארץ ושלם הקב"ה שכר טוב ועורבים בעולם הזה כשהן מולידין בניהן ורואין אותן לבנים בורחין מלפניהן (לט) סבורים שהם בני נחש נותן מזונן בלי חוסר שנא' מי יכין לעורב צידו ולא עוד אלא קוראים ליתן מטר על הארץ והקב"ה עונה אותם שנא' נותן לבהמה לחמה וכו':