Chasidut על בראשית 42:9

ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קודש וכו'. הנה נגד השמונה בגדים תקנו אנשי כנסת הגדולה בברכת ק"ש שמונה דברים להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים. להבין הוא נגד האבנט כי אבנט מכפר על הרהור הלב (ערכין ט"ז.) וגם לבישתו היתה על הלב ומדתו היה ג"כ ל"ב אמות. ולהשכיל הוא נגד החושן, כי האדם צריך להתבונן לדעת הש"י כי אצלו לא ימצא שום כעס על נפשות ישראל כי רגע באפו חיים ברצונו. לשמוע הוא נגד המעיל, היינו שהאדם ישמע ויטה אוזן ליסודו ושורשו כמו שדרש (בגמ') (שמות רבה פרשה מ',ג') על פסוק איפה היית ביסדי ארץ איפה שלך איך היה באדם הראשון, וע"י שהאדם יבא על יסודו מזה יבין מה שתיקן כבר בעולם ומה צריך עוד לתקן, וע"ז רומז המעיל כדאיתא בזוה"ק המעיל היא ברזא דגילגולא. ללמוד הוא נגד המצנפת כי מצנפת מכפר על גסי הרוח, (ערכין שם) היינו לקבל אמת ממי שאמרו. וללמד הוא נגד הציץ כי בהציץ נאמר והיה על מצחו תמיד לרצון, היינו שיהיה לאדם עין טובה ללמד את חבירו. לשמור נגד הכתונת כי כתונת מכפר על שפיכת דמים, [שם] והוא שישמור האדם את עצמו שלא יבא מחמתו שום היזק לחבירו ולא יוכל חבירו לחשדו וע"י שיחשדנו בחנם יענש ועי"ז גם הוא יענש מחמת שחבירו נענש על ידו. ולעשות נגד האפוד, כי אפוד רומז על סמך ועיקר סמיכה הוא במעשה המצות שיכול האדם לעמוד בתפלה ולהשען עליהם כמ"ש (תהלים ק"ד,ג') השם עבים רכובו, ועבים מורים על מצות מעשיות. [כי האדם צריך לידע כי אין מעשה בעולם שלא יהיה לו השארה לעוה"ב. תשלום.] ולקיים הוא נגד מכנסיים כי הוא לכסות בשר ערוה, וערוה נקרא מקום שעל ידו יוכל האדם להפסיד כמ"ש (בראשית מ"ב,ט') ערות הארץ, היינו שעי"ז יוכל הארץ להכבש, ובכל מקום שברא הקב"ה שיכול האדם להבנות ממנו בנין עדי עד, שם ברא מקום ההפסד שיוכל להפסיד הכל וע"י שישמור את עצמו בזה יצמח לו ממקום הזה בנין עדי עד.

קדשים תהיו. איתא במדרש (רבה קדושים פכ"ד,ו') שכל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה. ערוה נקרא כל חמדות עוה"ז כענין שנאמר (בראשית מ"ב,ט') ערות הארץ, והאדם אשר מגדיר עצמו בגדר חזק בפני כל הנאת עוה"ז אז נמצא בו קדושה מיד, ואפילו אם הוא מצדו אינו מרגיש כל כך בזה, מ"מ השי"ת שוכן בו תמיד ויש בו קדושה.

ערות הארץ (בראשית מב ט). מתרגם בידקא דארעא. עיין ברש"י ז"ל שכתב שלא דקדק לפרש אחר לשון המקרא. ונ"ל שדקדק שפיר, שהוא ז"ל דקדק לפרש לשון ערוה הוא מקום סדק, כמו ער"ו ער"ו עד היסוד וכו' (תהלים קלז ז), לשון שבר וסדק. והנה בדק הבית הוא גם כן תיקון הסדק, והנה כאשר אמר דהם ערות הארץ, אמר המתרגם פירושו בידקא דארעא, והבן הדבר כי אי אפשר לפרש בכתב: