מאור עינים
לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו (ישעי' מ, כח) כשברא העולם בראו בה' וכו' (מנחות כט ב) שאין צריך לקמוץ פיו ואיתא בגמרא (חגיגה יד ב) א"ר עקיבא כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו עצמיכם שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני פירוש שיש מים עליונים ויש מים תחתונים מים נקרא השכל שהיא התורה שנאמר (ישעיה נה, א) כל צמא לכו למים ויש מים תחתונים שהם מדריגות תחתונים שכל תחתון והכל נברא בהתורה נמצא הכל אחדות אחד מריש נקודה עד סוף המדריגות כי יש יו"ד עילאה ויש יו"ד תתאה כי כל עולמות מיו"ד אחד יצאו ר"ל היו"ד הוא גולם שממנו יוכל לעשות כל מה שירצה כי כל אות תחלת הויתו מי' והכל מה שנברא כל העולמות וכל המדריגות וכל מה שיש בעולם הכל הוא מאותיות כי א"א לעשות שום דבר בלתי אותיות והכל בנוי באותיות מריש נקודה עד סוף ותחלתם י' שהוא גולם שממנו נתפשטו לכל אותיות בהתחלקות מה שצריך לעשות אותיות הם עולמות וסוף דבר הוא עולם השפל גם כן י' גולם כי הוא גם כן גולמי כאמור בזוהר כיון דמטי תמן מה פשפשת מה ידעת כולא סתים כקדמיתא כי אי אפשר לידע וסתום הדבר כמו גולם וצריך לעשות מגולם הזה שהוא ענין נקודה א' גולם י' לפרט לפרטים שיתגלה ויתפרט נמצא יו"ד ראשונה היא סתימת יו"ד עלאה שממנו נתפשטו העולמות מההיולי ובא לסוף מדריגה יו"ד תתאה גם כן כולם סתום כקדמיתא וצריך לפרטו לפרטים מפני שהכל סתום בנקודה א' י' גולמי וזה צריך לתקן על ידי נקודה אחד שבלב לעבוד בלי שום פנייה רק בתמימות עם ה' היא הנקודה העיקרית שבלב לב שלם ובנקודה זו מתקן הנקודה י' הגולם שעושה אותה לפרטים על ידי שמתגלה לו כל הפרטים ושהכל מהבורא יתברך ואין בעולם שום דבר זולתו כאמור אפס בלתך כי הכל גילוי אלהותו מריש נקודה עד סוף וזהו יחוד גמור ה' עילאה עם י' תתאה שאין דבר יוצא ממנו ח"ו רק הכל גילוי אלהותו בכל הדברים שבעולם ואז מתעלים העולמות כי בתחתון תלוי התעוררות כולם כשמעורר למטה מתעוררין כל העולמות ממטה למעלה עד סוף העליון ונעשה יחוד והנה מים התחתונים הם סוף המדריגות בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא (תיקוני זהר תקון ה) שהמדריגות התחתונות רוצים להתעלות להיות קדם מלכא והנה חותמו של הקב"ה אמת כי אמת הוא יחוד מריש נקודה סוד אל"ף אלופו של עולם ועד סוף המדריגות שהם תי"ו סוף האותיות ששם תי"ו תחיה תי"ו תמות ששם מקום הבחירה ועל ידי המ"ם שהיא אמצע האותיות הוא החיבור שמחבר המדריגות תחתונות עם העליונות כי בכל דבר צריך להיות דבר ממוצעת לקשר השני קצוות והוא המ"ם נמצא כשמקשר התי"ו ששם תחיה ותמות הבחירה טוב ורע ומחזיר הרע לטוב מקשר למעלה הוא נקרא אמת אבל כשאינו מקשרו לאלופו של עולם חסר הא' ונקרא מת שאפילו לומד ומתפלל ועושה מצות אין בזה שום חיות רק מתים שרשעים בחייהם בחיות שלהם קרויים מתים שאין בהם שום חיות כי הנה האדם בעבודתו באהבה ויראה מביא התפארות הבורא שמתפאר הקב"ה בו כמ"ש (ישעיה מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר וזהו נקרא שי"ן פירוש אהבה ויראה והתפארת הם ג' הוא שי"ן דתלת ראשין וכיון שהאדם עובד כך נולד התלהבות גדול באותיות אך כשאין עובד כן ושוכח באלופו של עולם נקרא ש' קר שנתקרר הש' דתלת ראשין בלי התלהבות והנה כשהאדם מתפלל ולומד ומדבר דבורים באותיות זה נקרא אבנים כי האותיות נקראים אבנים אמנם ידע האדם שבאמת לאו דווקא כשלומד ומתפלל הוא בא לאותיות רק אפילו בכל דבר שעושה הכל הוא על ידי אותיות והכל הוא עבודה צורך גבוה כי כל פעל ה' למעניהו (משלי טז, ד) ר"ל מה שברא לכבודו בראו ואצל הקב"ה כבודו והוא הכל אחד נמצא הכל גילוי אלהותו שהוא כבודו וכאמור כשעושה אפילו משא ומתן הוא על ידי דבור שהוא על ידי אותיות ונמצא על ידי משא ומתן מוציא כ"ב אותיות ומביאם בעולם לתקנם וזהו סחורה ר"ל דבר המקיף סחור סחור כי הכל נעשה על ידי אותיות והכל נברא על ידי אותיות נמצא האותיות מקיפין הכל ונקרא סחורה שהאדם מסתחר ומוציא ומביא אותיות כאמור אך מי שאינו מבין סובר שרק בתפלה או בלימוד הוא עבודה שמדבר אותיות קדושים אבל באמת הכל שקול רק שהענין השני הוא מגושם מחמת החומר ואין מסתכל בו מחמת שהחומר מפסיק כמו שאמר מורי ותקח לו תיבת גומא (שמות ב, ג) ר"ל שלקחה תיבות ודבורים שהם גו מ"ה שמ"ה היא התיקון שהאדם צריך להיות מה ואין ובא א' במקום ה' שהוא אלופו של עולם ששורה במה רק ותחמרה בחמר שהוא חומר שכיסה ונתעלה על ידי החומר ותשם בה את הילד אלו ישראל ילד שעשועים ותשם בסוף המדריגות כדי שמהם יעלה למעלה כאשר יבואר לקמן על שפת והוא נתקן על ידי הדבורים היאור היה אור שיו"ד שכליים הם בדבור כנודע ודי למבין והנה יתרון האור מן החשך (קהלת ב, יג) כאמור בזוהר שיתרון החכמה מן הסכלות מבינים החכמה יותר וכשהסכלות נכלל בחכמה נעשה החכמה יותר גדולה כיון שנכלל בה עוד דבר ויובן זהו יתרון החכמה מן הסכלות והיינו כשאדם מבין שזה סכלות ועל ידו חוזר לחכמה ונכלל הסכלות בחכמה שעל ידי הסכלות בא החכמה וזהו זדונות נעשו כזכיות כששב אל הטוב ויובן ונחזור לענין שמים עליונים ומים תחתונים הוא ענין י' עילאה י' תתאה וצריך האדם לידע שהכל אחדות וזהו עשרה עשרה שיהיה י' הראשון עם הסוף יחוד לזה צריך הכף שיהיה בכפיפה שיהיה במדריגות מ"ה כאמור לעיל והוא בשקל הקודש ר"ל מתקלא שלמעלה שהיה המתקלא למעלה לתקן הכל היה בשביל שבא הכל למדרגת מה וכן כתיב בהקב"ה אשכון ואת דכא (ישעיה נז, טו) שכשהאדם בא למדריגות מה אזי רוכב על החומר ומכניעו ומבין שהכל גילוי אלהותו והכל אחדות גמור וזהו בא עמוס והעמיד הכוונה עמוס לשון ויעמוס איש על חמורו (בראשית מד, יג) שנתחזקו והעמיסו על החומר וזהו עמוס (לפנינו (מכות כד א) איתא. בא חבקוק העמידן על אחת) העמיד על א' שהיא אמונה שהכל אלהות כאמור נמצא עלה בידינו שצריך האדם לייחד כל המדריגות ולא לעשות פירוד וחילוק ח"ו וזהו שאמר רבי עקיבא כשתגיע לאבני שיש טהור שהם אותיות הטהורים שהוא הלימוד והתפלה שזה נראה לכל שהוא טהור לא תחשבו ותאמרו מים מים לעשות חילוף שזה מים עליונים וזה תחתונים ר"ל שאר עניני ב"א באמת לא כן שהכל אחדות והכל על ידי אותיות כאמור לעיל והאומר לא כן מורה שהוא עושה פירוד נמצא הוא בפירודא וזהו שמא תסתכנו שיהיה בעולם הפירוד ח"ו ובאמת אפילו לומר אותיות שנפלו אסור לומר כמבואר בזוהר ואי תימא הא אסתלק עץ החיים וכו' לית תמן פירודא כי באמת בא עולם התיקון כבר והכל בא לתיקון מה שנפל רק האדם נופל ורחוק מהאותיות והוא בשבירה בעצמו אבל כשיכניע החומר משיג ומתקרב ויודע שהכל אחדות ומסיים שנאמר דובר שקרים לא יכון גו' כי העושה חילוק ופירוד הוא עצמו בפירוד ושבירה ודבורים שלו הם שקר ש' ק"ר כמבואר למעלה וזהו דובר שקרים כו' והנה לבא למדריגה הנ"ל צריך יגיעה להכניע החומר כמבואר לעיל וזהו לא ייעף ולא ייגע כו' אינו יגע ע"ז אז אין חקר לתבונתו אינו מובן כל זה וזהו כשברא העולם בה' בראו בה' מוצאות הפה כמו שנאמר אלה תולדות גו' בהבראם (בראשית ב, ד) שכל חזקם ובריאתם על ידי ה' מוצאות הם אותיות זהו בה' בראם שאין צריך לקמוץ וכו' וכל המדריגות מריש נקודה עד למטה הכל מדבור אחד נמצא הכל אחדות אחד כל המדריגות כאמור כיון שמדבור אחד יצאו ואין צריך לקמוץ את פיו לברוא עוד מדריגות על ידי דבור שני כי הכל בדבור א' מורה שהכל אחדות וכל קלקול יחזור לתיקון וכל רעה לטובה.