מדרש על בראשית 44:13: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ד): נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וגו', מִי יוּכַל לַעֲלוֹת בְּהַר ה', מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת הַלָּלוּ, וְכֻלָּן נֶאֶמְרוּ בְּמשֶׁה, נְקִי כַפַּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, טו): לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם וגו', אִם נָטַל חֲמוֹר מִשֶּׁלָּהֶן מַה שְּׁנָא מִן הַלִּסְטִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה כָּל אוֹתָן הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בַּמִּדְבָּר לֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶן שֶׁיִּטֹּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי וְיִטְעֹן עַל חֲמוֹרוֹ, וְאֵין נְשִׂיאָה אֶלָּא לָשׁוֹן עֲמִיסָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מד, יג): וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ. וּבַר לֵבָב, זֶה משֶׁה, שֶׁלֹא הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יג): וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ וגו'. אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, זֶה נַפְשׁוֹ שֶׁל מִצְרִי, שֶׁלֹא הָרַג אֶת הַמִּצְרִי עַד שֶׁעָמַד עָלָיו בַּדִּין וַהֲרָגוֹ, וְרָאָה שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, זֶה משֶׁה, כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִתְרוֹ נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁלֹא יֵלֵךְ חוּץ מִדַּעְתּוֹ, וּכְשֶׁהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָלַךְ אֵצֶל יִתְרוֹ וְהִתִּיר שְׁבוּעָתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ.

וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו (אסתר ד, א), בִּנְיָמִין גָּרַם לַשְּׁבָטִים לִקְרֹעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מד, יג): וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם, וְהֵיכָן גָּרְמָה לוֹ קְרִיעָה, בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו, וְהוּא אִישׁ יְמִינִי. וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִשֶּׁתָּפַס יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַשַֹּׂק, דִּכְתִיב (בראשית לז, לד): וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, שׁוּב לֹא זָז מִבָּנָיו, אַחְאָב כְּתִיב בֵּיהּ (מלכים א כא, כז): וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ. יוֹרָם בְּנוֹ (מלכים ב ו, ל): וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַֹּׂק עַל בְּשָׂרוֹ. מָרְדֳּכַי, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ בְּשׁוּשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. אָמַר רַבִּי חָנִין מַאן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מְעוֹהִי, אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִילֵיהּ, תֵּדַע שֶׁהֲרֵי זְעָקָה אַחַת הִזְעִיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב (בראשית כז, לד): וַיִּצְעַק צְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה.

וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִקְרֹעַ בִּגְדֵי אֲבִיכֶם בְּדָבָר שֶׁל חִנָּם, כָּךְ תִּקְרְעוּ אַתֶּם עַל דָּבָר שֶׁל חִנָּם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַשְּׁבָטִים קָרְעוּ עַל בִּנְיָמִין. לְפִיכָךְ יָצָא מִמֶּנּוּ מָרְדְּכַי שֶׁקָּרַע עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָרְדְּכַי יָדַע וְגוֹ' (אסתר ד, א). וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ, לֹא הֻצְרַךְ אַחַד מֵהֶן לְסַיֵּעַ לַחֲבֵרוֹ. וְהָיוּ עוֹמְדִין וּמְחַבְּטִין לְבִנְיָמִין עַל כְּתֵפָיו וְאוֹמְרִין לוֹ, אִי גַנָּבָא, בְּרָא דְגַנַּבְתָּא, בִּיַּשְׁתָּנוּ, בֶּן אִמְּךָ אַתְּ, כָּךְ בִּיְּשָׁה אִמְּךָ אֶת אָבִינוּ. וּבִשְׁבִיל אוֹתָן הַמַּכּוֹת שֶׁהִכּוּהוּ בִּכְתֵפָיו, זָכָה שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּין כְּתֵפָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן (דברים לג, יב).