כתונת פסים
ונ"ל, דאיתא במדרש רבה פ' מצורע (יז, ה-ו) כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת (ויקרא יד, לד), ודרשו, ארץ כנען, והלא ז' עממין הן, ואת אמרת ארץ כנען. רבנן אמרו, מה חם חטא וכנען לקה, כך ישראל חוטאין והארץ מתקלקלת וכו'. ונתתי נגע צרעת, בשורה הוא וכו', שאני מכניס בניהם לארץ מלאה כל טוב, שנאמר (דברים ו, יא) ובתים מלאים כל טוב, שעל ידי נגע מוצא בו סימא וכו', יעו"ש. ויש להבין מה שהקשה בזהר פרש' תזריע (ח"ג נ:), אמרו, במאי אוקמינ(י)ן קרא דכתיב ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת, אי נגע דההוא רוח מסאבא שריא בהון איך מלאים כל טוב. ובאמת הוא קושיא חזקה, מה זה בשורה ונתתי, אי רוח מסאבא שריא בהון. וגם איך נקרא טובים דקאי אסטרא דקדושה ודכיא. הגם דתירץ שם רבי אלעזר, מלאים בכספא ודהבא וכמ"ש (בראשית מה, כ.) כי טוב כל ארץ מצרים וגו'. באמת גם שם קשה, וכי נקרא טוב בשביל ממון הגשמי מאחר דברוחני יש בו טומאה.