אגרא דכלה
פרשה ו. (א) כי החל האדם לרוב (בארץ) פני האדמה ובנות ילדו להם (בראשית ו א). תיבת להם נ"ל, לפי מ"ש דלכל אחד נולד בת זוגו. ובפסוק בראשית ו' ב' ויראו בני (ישראל) בני האלקים ויקחו להם מנשי חבריהם שנולדו עמהם, וזה גזילה וניאוף. עוד אפשר לומר כפשוטו ובנות ילדו לה"ם, לכל אחד נולד בת זוגו כמו שמכריזין ברקיע בת פלוני לפלוני (סוטה ב' ע"א), והם לקחו בגזל כל אחד בת זוגו של חבירו. וזהו ויקחו להם נשי"ם, ר"ל שכבר הם היו מיחדים נשים לאנשים, והם ידעו כל זאת כי לא היתה הידיעה נעלמת בדורות הללו כנודע מרז"ל (ב"ר פכ"ו ה'), ואף על פי כן לקחו, והנה היה זה שניהם ביחד חמס וניאוף. והנה אפשר לומר עוד על פי שאמרו רז"ל (פרקי דר"א פכ"ב) בני אלקים, הכוונה בני מלכים שנפלו מן השמים, והנה הם לא היה להם בת זוגם באפשר מחמת שאינם מבני אדם ולקחו להם מכל אשר בחרו, וזה חמס וניאוף שלא היו ברצון הבעלים: