ילקוט שמעוני על התורה
ויהי נח בן ת"ק שנה מה טעם כל דורו מוליד למאה ולמאתים והוא מוליד לת"ק שנה אלא אמר הקב"ה אם רשעים הן אין רצוני שיאבדו במים ואם צדיקים הן אטריח עליו ויעשה תיבות הרבה וכבש הקב"ה מעינו והוליד לת"ק שנה שאפילו יפת שהוא גדול לכשיבוא המבול אינו בן ק' שנה לעונשין. ויולד נח את שם והלא יפת הוא הגדול אלא בתחלה אתה דורש שהוא צדיק ושנולד מהול ושייחד הקב"ה שמו עליו ואברהם יוצא ממנו וששימש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו ומנין אותיותיו תלה הקב"ה לדורות מן דור המבול עד דור הפלגה ש"מ שנה. ויהי כי החל האדם לרוב מלמד שהיו שופכין את זרעם על העצים ועל האבנים ולפי שהיו שטופין בזנות ריבה להן הקב"ה בנקבות דכתיב ובנות יולדו להן. רבי שמעון ברבי ילדה לו אשתו נקבה חמתיה רבי חייא רבה א"ל התחיל הקב"ה לברכך א"ל מה הן א"ל דכתיב ויהי כי החל האדם לרוב וגו' עלה אצל אביו א"ל שמחך הבבלי אף על פי כן צורך ליין וצורך לחומץ צורך ליין יותר מחומץ. צורך לחטין וצורך לשעורין צורך לחטין יותר מן השעורין. משאדם משיא את בתו ומוציא את יציאותיו הוא אומר לה לא יהא ליך מחזורי להכא. ר"ג אסיב ברתיה אמרה ליה אבא צלי עלי א"ל לא יהא לך מחזורי להכא ילדה בן זכר אמרה ליה אבא צלי עלי א"ל לא ישלה ווי מפומך א"ל אבא בשתי שמחות שבאו לי את מקללני א"ל תרויהון צליין אינון מן גו דאת הויא שלם בביתך לא יהא לך מחזורי להכא ומן גו דהוי בריך קיים לא ישלה ווי מן פומך ווי דלא אכל ברי ווי דלא שתי ברי ווי דלא אזיל ברי לבי כנשתא.