ליקוטי מוהר"ן
וְהוּא מְסָעֵר גּוּפֵהּ דְּבַר־נַשׁ. וְכָל הַמַּלְשִׁינוּת וְהָרָעוֹת שֶׁדּוֹבְרִים עַל אָדָם בָּא מֵרוּחַ סְעָרָה, מֵאַחַר הַדְּבָרִים הַזֶּה, כִּי הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר (בראשית ו׳:י״ג) – שֶׁעוֹשֶׂה קֵץ וְסוֹף לְכָל בָּשָׂר.
קדושת לוי
אך נדקדק בפירוש רש"י ז"ל אף נח מקטני אמנה היה האיך יכול להיות זה כי הכתוב מעיד עליו נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. ועוד קשה למה לא היה מתפלל נח לבטל הגזירה. נבוא לבאר, כי יש שני מיני צדיקים שעובדים הבורא יש צדיק שעובד הבורא ואין לו חשק רק להיות עובד הבורא ומאמין שיש לו כח בעליונים להנהיג העולמות כרצונו כמו שאמרו חכמינו ז"ל (מועד קטן טז:) צדיק מושל ביראת אלהים (שמואל ב' כג, ג) מי מושל בי צדיק הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטל הגזירה לטובה ויש צדיק אחד שעובד הבורא ברוך הוא והוא שפל בעיני עצמו מאוד ומאוד וחושב בלבו מי אני שאתפלל לבטל הגזירה לכן אינו מתפלל לבטל. וזהו הדבר פירוש הגמרא (סנהדרין צב:) נבוכדנצר רצה לומר שירות ותשבחות שגינה שירות ותשבחות של דוד המלך עליו השלום מה זה הלשון שגינה, ולפי הנ"ל אתי שפיר כי נבוכדנצר היה רשע והחריב בית המקדש והיה מבחין שהצדיקים יכולין להפוך מדת הדין לרחמים והיה מתירא שמא יהיה צדיק ויתפלל לבנות בית המקדש לכן אמר כמצבייא עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא. כמצבייא עבד (דניאל ד, לב) רצה לומר ברצונו עבד בהעולמות ואין הצדיקים יכולים לבטל הגזירה כך היה מחשבת נבוכדנצר. וזה מאמר חכמינו ז"ל ביקש נבוכדנצר לומר שירות ותשבחות שגינה שירות של דוד, כלומר נבוכדנצר רצה לומר שירות שהוא להיפך משל דוד כי דוד אמר (תהלים קמה, יט) רצון יראיו יעשה השם יתברך מנהיג העולמות כרצון הצדיקים והרשע נבוכדנצר היה רצונו להיפך כנ"ל ונח הגם שהיה צדיק גדול ותמים היה קטן בעיניו מאוד ולא היה לו אמונה בעצמו שהוא צדיק מושל ויכול לבטל הגזירה אדרבה היה חשוב בעיניו כשאר הדור והיה חושב אם אני אהיה ניצול בתיבה ואני אין צדיק יותר משאר הדור המה גם כן ינצלו לכן לא היה מתפלל על הדור. וזה שפירש רש"י אף נח מקטני אמנה היה, רצה לומר נח היה קטן בעיניו באמונה שהוא צדיק תמים שיכול לבטל הגזירה שלא היה חשוב בעיני עצמו כלום. וזהו פירוש והנני משחיתם את הארץ, רצה לומר הנני אעשה כרצוני כי לא יש צדיק שמתפלל לבטל הגזירה לכן אני משחיתם את הארץ. ואחר כך אמר ואני הנני מקים את בריתי אתכם, רצה לומר אף על פי שאין הצדיק מתפלל לבטל הגזירה אף על פי כן הנני מקים את בריתי אתכם:
אגרא דכלה
ונח מצא חן (בראשית ו ח), (א) (סוטה מ"ז ע"א) שלש חנות (ב) הן, "חן "המקום "על "יושביו זה הקב"ה (ג) על כל יושבי תבל שחטאו (ד) בעבודה זרה. "חן "אשה "על "בעלה שלא חטא בעריות (ה) "ואחות "תובל "קין "נעמה (בראשית ד כב) (ו) היא אשתו של נח (ב"ר פכ"ג ג'), ולא אשתו של אשמדאי שנקראת גם כן "נעמה אמן של שדים, עיין בזהר (ח"א ט' ע"ב). "חן "מקח "על מקחו, ולא מן הגזל (ז) אשר מלאה הארץ חמס (בראשית ו יג). ובשלשתן ניתן לנח ג' תוארים אלו, (ח) "נח "איש "צדיק ולא איש חמסים, וז"ש "צדיק צדיק משלו ונותן (ט) לו, "תמים "היה בדורותיו ששמר בריתו ולא חטא בעריות, שכל מי ששמר בריתו נקרא "תמים, "את "האלקים "התהלך "נח שלא חטא בעבודה זרה, לכך נקרא "נח (י) ולא נחום עבור "זה (יא) ינחמנו (בראשית ה כט). ז"ש ונח (יב), למה לא נקרא "מנחם או "נחום, לפי שמצא "חן בהיפוך אתוון, ואחר כך חוזר ומפרש מה הן החנות אלה וכו', עיקר תולדותם של צדיק (יג) מרומזין במלת "נח, שמורה על ג' חנות, ומפרש אותם (יד), וז"ש (בראשית ו יא) ותשחת הארץ אין השחתה אלא עבודה זרה וגילוי עריות (סנהדרין נ"ז ע"א):