ישמח משה
ועוד נראה לפרש על דרך הפשט צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח (בראשית ו ט), על פי מה שנדרש במסכת ע"א (דף נ"א.) ובזבחים (קט"ז ע"א) תמים בדרכיו צדיק במעשיו, וכן הוא לפי המסקנא עיין שם, דהא טריפה מאתך נפיק (בראשית ו יט) משום דלא סלקא דעתך וכו', עיין שם. והנה בזבחים שם פירש רש"י (ד"ה) תמים בדרכיו, עניו וסבלן, עיין שם. ולפי זה יומשך שפיר לזה את האלקים וגו', כי הנה אמרו רז"ל (סוטה ה' ע"א) כל המתגאה אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם, וההיפך בענוה כתיב (ישעיה נז טו) ואשכון את דכא וגו'. ועל דרך זה יתפרש בדורותיו את האלקים התהלך נח, כי דור אנוש סלקו שכינתו לרקיע ראשון, ודור המבול לרקיע שני כמבואר במדרש (ב"ר י"ט ז'), ועיין בסנהדרין דף ק"ח ע"א שעיקר החטא מדור המבול נצמח מחמת שנתגאו בשביל טובה שהשפיע להם, אבל הוא התהלך את האלקים, מצד ואשכון את דכא, והבן.
אגרא דכלה
שנים מכל תבי"א אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה (בראשית ו יט). יש לדקדק א', שנים מכל, והרי מן הטהורים היו ז' ז', עיין ברש"י. ב', להחיות אתך, את"ך יתיר. ג', זכר ונקבה יהי"ו, תיבת יהי"ו שפת יתר, ויותר טוב היה לומר בקיצור מכל בשר זכר ונקבה תביא אל התבה. ונ"ל על פי פשוטו דהכי אמר לו הש"י להחיות את"ך בדומה לך, לא יהיו אלא שנים מכל, והגם שאצוה אות"ך אחר כך מן הטהורים תקח לך שבעה, היינו דוקא ל"ך היינו להנאתך לטובתך, שיהיה לך להקריב אחר כך לריח ניחוח לרצון להתרצות פני אדוניו, אך להחיות אתך בדומה לך לחיות מהם זרע על פני כל הארץ, לא יצטרך מכל מין רק שנים, והמותר שתקח תקריב קרבן, והשנים שתשאר אחר הקרבן יהיה מכל מין זכר ונקיבה, שתהיה נזהר שמא תשאיר בהחפזך ב' נקבות או ב' זכרים, נ"ל: ובאפשר ירצה עוד שנים מכל תביא אל התיבה (בראשית ו יט), שכל הבריות הנצולים בזכותך הם נצולים, על כן תצטרך אתה להיטפל בהם ולהביאם אל התיבה, ולא תצטרך להיטפל בהבאתך אתה בעצמך רק שנים, מה שאין כן המותר מהטהורים שינצלו אחר כך כי יעלו לרצון לריח ניחוח לד', יבואו בעצמם במסירות נפשם להשם וזכות יחשב להם. וירצה עוד זכר ונקבה יהיו, ר"ל שלא יוכרו רק בעצמותם ובתמונת והוית גופם שזה זכר וזה נקבה, אבל לא יתנהגו במנהג זכר ונקבה בתשמיש, כי כולם נאסרו כנודע (סנהדרין ק"ח ע"ב):