קדושת לוי
בפסוק ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדותם (בראשית כה, יג). עיין רש"י סדר לידתן זה אחר זה, כלומר כי כמה פעמים מונה הקטן תחלה כמו שם חם ויפת, מחמת כי שם היה צדיק, וכן יצחק וישמעאל, וכן כמה פעמים מי שהוא צדיק מונה תחילה, אבל כאן שהיה כולן רשעים גמורים מונים סדר לידתן:
אגרא דכלה
(ב"ר פל"ו א') פרשה לו. (בראשית ט יח) ויהי בני נח וכו', והוא ישקיט וכו' (איוב לד כט). כוונת המדרש לדעתי לפרש בלשון ויהי"ו, דהוה ליה למימר אלה תולדות שם חם יפת. אך הכוונה שקנו הויה וקיום בגזירת היוצר, והביא הפסוק הזה לדרשא הזאת כדמסיק אחר כך:
אגרא דכלה
ויהיו בני נח היוצאי"ם מ"ן התב"ה (בראשית ט יח). על ידי התחברותם בתבה קנו הויה וקיום. ויש לפרש כל הדקדוקים בפסוק זה באופן זה, דהיינו מה שיש לדקדק היוצאי"ם מ"ן התב"ה מיותר. גם וח"ם הוא אבי כנען מאי בעי הכא לפי פשוטו. והנראה דהתורה מרמזת לנו רמז נפלא, ובהקדים הקדמות א', מה דידוע תב"ה היא בחינת מלכו"ת שמים אם כל חי, אשר כל השפעות מחס"ד די"ן רחמי"ם נשפעים על ידה. ב', מה שכבר כתבנו ג' בני נח, הם נגד הג' מדות חסד דין רחמים, וכפי מ"ש האר"י ז"ל נגד נצח הוד יסוד, הם תולדות לאבות חסד גבורה תפארת. ג', מה דידוע דהדינים בשורשם הם קדושים, רק בהשתלשלותם למטה נתהווה מהן בחינת הדינים המכים מענשים ומיסרים בהמסר כח הדין לקליפות לייסר את הנבראים ח"ו. ד', על פי מה דידוע דז' מדות שבקליפה הן הם הז' אומות הכנעני כו', והכנעני הוא הראש לז' מדות נגד מדת החסד שבקדושה ברא בוכרא. והנה כשאנו רואים ח"ו איזה בחינת דין על ידי איזה בחינה שבקליפה, ידוע נדע כי מאתו ית' לא תצא הרעות, רק שהאיש ההוא התעורר הדין בשורשו, והגם שבשרשו הוא דין קדוש, עם כל זה בהשתלשלותו למטה נתווה ממנו כח אל החיצונים להעניש על ידו, וכבר כתבנו כי כל השתלשלות למטה הוא על ידי מלכות שמים. ובזה ירמוז ויהיו בני נח היוצאי"ם מ"ן התב"ה, ר"ל שכולם יצאו מן התב"ה בחינת מלכות שמים, ואלה שמותם שם חם ויפת נגד חסד דין רחמים, וחם הוא חמימות הדינים הוא אבי כנען שבקליפה, כי בשורשו הוא (קדום)[קדוש], והבן כי אי אפשר לפרש הכל בכתב, על פי הדברים האלה יפורש בפסוק י"ט: