Chasidut על הושע 11:7

לפ"ז בחוץ לארץ כשהגיע המטר לכלל פרנסה דהיינו שנעצר זמן הרבה דאי אפשר להתפלל לא ביחיד ולא בצבור, דביחיד אינו מועיל ובצבור אינו מועיל ג"כ משום קושית המחקרים, דלא שייך התירוץ שהקב"ה מתאוה לתפלתן, כיון דבחוץ לארץ אסור להתפלל בצבור, וא"כ אין תקנה אלא ע"פ תירוץ השני דלעיל על קושית המחקרים, וא"כ אין הדבר תלוי אלא בתשובה. וזהו שאמר הנביא (הושע יא, ז) ועמי תלואים למשובתי, ר"ל שיש פעם שהם תלוים דוקא בתשובה, אבל תפלה לחוד לא מהני, כגון ואל על יקראוהו יחד לא ירומם, ר"ל באם שהדבר שצריך לקרוא ולהתפלל עליו א"א שיתרוממו יחד להתפלל בצבור, אזי צריך דוקא תשובה כנ"ל.

פסוק ב' בתרי עשר (הושע יא, ז) ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם. יש לדקדק, א' מאי למשובתי הוה ליה למימר לתשובה. ב' מהו הספק שמסופקים אם לעשות תשובה או לא. ג' מאי ואל על יקראוהו תיבות אלו משוללי הבנה ועיין רש"י ז"ל, ותו מאי יחד לא ירומם דר"ל שאינם מתרוממים לעשות תשובה ביחד משמע שכל אחד בפני עצמו עושה תשובה ואם כן איך אמר תחלה שהם מסופקים אם לעשות תשובה או לא.

והנ"ל בהקדים מה שפירשתי כבר בפסוק (הושע י"א ז') ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראו יחד לא ירומם, (מבואר למעלה בהפטורת ויצא, עיין שם). וכעת נ"ל לפרש, על פי הגמרא שם בחולין דמקשה והאיכא ברוך כבוד ה' ממקומו, ומשני כיון דאתיהב רשותא אתיהב, דהיינו שכבר הזכירו אחר ג', עיין שם. והנה הרש"ל פירש אלא אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש וכו', הא ר' חננאל לא אמר כך, ואם מגיה בדבריו מחמת הכרח קושיא, הלא אין מוכרח להגיה רק בדברי כת שלישית, ולמה מגיה בדברי כת שניה, דדלמא רק אלו שמזכירין השם אומרים שלשה פעמים, ואינך רק פעם אחת. ותירץ שאינו מגיה כלל בדברי ר' חננאל, רק דהכי פירושו דכת אחת אומרת קדוש, וכת הב' אומרת קדוש קדוש, דהא שומעת פעם אחת קדוש מכת הראשונה ושומע כעונה, וגם אומרים בעצמם קדוש, אם כן הוי ב' פעמים, וכת הג' דשומעת ב' פעמים קדוש ואומרים גם כן, הוי ג' פעמים דשומע כעונה, עד כאן דבריו. היוצא מזה דמלאכי השרת מזכירין שמו אחר ג' תיבות על ידי צירוף הכיתות, ואחר שכבר נתרומם שמו בשירותם, איתיהב רשות להזכיר אף אחר שני תיבות. ועל פי זה יתבאר הפסוק הנ"ל, דבא לספר מעלת ישראל יותר מהמלאכים דהם קוראין את שמו אחר שני תיבות, דקודם שתקנו הברכות והתפילות, היו נקבצין וקורין שמע תיכף כולן יחד באופן שאין כאן צירוף כיתות כמו גבי מלאכי השרת, וגם עדיין לא נתרומם ולא אתיהב רשותא כמו גבי מלאכי השרת כשאומרים ברוך כבוד וגו'. והיינו אל על יקראהו בכל יום, דהיינו אחר שני תיבות יחד בלי כיתות חלוקות, וגם לא ירומם, והבן. והנה ידוע דעליונים שפען וחיבן על ידי השירה, והאיך חיין אלו שאומרים רק פעם אחת לעולם ופעם אחת ביובל וכו', כידוע מהמפרשים דשם בחולין (דף צ"א ע"ב) דאיתא שם כמה אמרי לה דכולן אמת, וכיתות כיתות יש מדריגות חלוקות. ונ"ל דהפירוש ואמרי לה, ר"ל מקצתן של מלאכי השרת אומרים, וקאי ואמרי לה על מלאכי השרת והבן, וצריך לומר על ידי שמיעה הן חיין דשומע כעונה, רק לומר ממש יש זמן מיוחד דכ"ף הדמיון אינו לגמרי בשוה. ועל פי זה מבואר דאמר מיום שנבראתי וכו', וקשה האיך היה חי עד עכשיו, ובודאי צריך לומר שמיעה דשומע כעונה במלאכי השרת, מסייע ליה לר' חננאל דאמר ר' חננאל וכו', וקשה עליו מיתביה, וצריך לומר אלא הכי קאמר, וכדברי מהרש"ל דשומע כעונה, אם כן הוי ליה סייעתא מכאן. ומפעם אחת ביובל לא הוי מוכח, דיש לומר שאומרים בתחלת היובל ומקבלין שפעת חיותן על כל היובל, אבל זה שמיום שנברא, דהיינו מיום שני של בריאת שמים וארץ שנבראו בו המלאכים (ב"ר א' ג'), ולא אמר שירה עדיין, במאי חי, וצריך לומר כנ"ל, ואם כן שפיר הוי סייעתא לר' חננאל.