פירוש על הושע 11:7

ועמי תלואים למשובתי והנמשכים עיין מה שפירשנו בעניותנו בספר הקטן ראש דוד פ' ואתחנן סוף דף קל"ז בס"ד:

א. ועמי תלואים למשובתי וגו'. אפשר לפרש בסברא דיש דתשובה לא מהני לע"ז ג"ע ש"ד ומפרשים שובה ישראל עד ה' אלהיך ולא עד בכלל כלומר שאם הוא ע"ז והדומות לה ג"ע ש"ד לא מהני תשובה ויש סברא דלכל מהני תשובה והיינו עד ועד בכלל. והשתא הנביאים היו או' שישובו אפילו שעע"ז והם היו מסופקים דאפש' דלע"ז לא מהני תשובה ועדיין היו מחזיקים ברשעתם וז"ש ועמי תלואים למשובתי שהם מסופקים לשוב שאני לא אקבלם. ואל על יקראוהו יחד על כל מה שאמרו הנביאים ביחד בכל זאת לא ירומם לא רצו לשוב ולרומם לה' כמו שפירש רד"ק לדרכו. ועכ"ז גברו רחמיו יתברך ואמר איך אתנך אפרים וכו' א"נ אפשר ועמי תלואים למשובתי דיש להם ס' אי קרינן לא יוכל בעלה הראשון ואל על וכו' כמ"ש בסמוך. לז"א כי אל אנכי כמ"ש בספרי דזה לא נאמר לצד עילאה. ועוד ולא איש הע"ז והו"ל כנשאת לחרש דאינם קדושין כמ"ש בש"ע א"ה סי' מ"ד וא"כ יוכל בעלה הא' לקחתה כי לא נתקדשה לאחר ודוק.

ועמי תלואים למשובתי וכו' אפשר במה שהק' הרב נחלת בנימין דקי"ל לאו הנתק לעשה אין לוקין עליו א"כ כל הלאוין שבתורה לא יהיה בהם עונש מלקות ומיתה דהכל נתק לעשה דתשובה כמו שכתב הרמב"ם דתשובה היא מצות עשה ואפי' לא עשה עדיין תשובה כיון דהוא לאו הנתק לעשה אף שלא קיים העשה אין לוקין על הלאו וכ"ש מיתה. ותירץ דהרי קי"ל דאין לוקין על לאו שבכללות וטעמא דכיון שכולל דברים הרבה לא הוי לאו חמור ללקות עליו ומינה גמרינן לעשה הדוחה הלאו שנתק לעשה דהיינו דוקא בעשה פרטי כגון שלוח הקן השבת גזילה דחמיר האי עשה לפוטרו ממלקות כיון שפרט הכתוב לנתקו לעשה אבל עשה דתשובה הוא כללי לכל לא תעשה שבתורה אין בו כח לפוטרו מעונש מיתה ומלקות מטעם נתק לעשה אלו דברי הרב נחלת בנימין שראיתי לאחד קדוש שכתבן בשמו וז"ש ועמי תלואים ומסופקים למשובתי בעבור תשובתי הוא עשה דתשובה דכל לאוין הם נתקו לעשה דתשובה וא"כ אין כאן עונש מלקות ומיתה לשום לאו ואף שעדיין לא עשה תשובה כן הוא הדין שאין לוקין על הלאו הגם שלא קיים העשה ועל כן תלואים ועומדים למצותי שהיא תשובה ואל על יקראוהו דמטיחין דברים דמהתורה עצמה נראה דלא שייך עונש מלקות ומיתה לשום לאו. וטח מראות עיניהם דעשה דתשובה הוא עשה שבכללות וז"ש יחד לא צירוף כל לא שהוא כל הלאוין ירומם עשה דתשובה מגבי' ומנתק כל הלאוין ומה דמות יערוך עשה דתשובה לשאר עשה פרטי המנתק הלאו. ובאמת שע"ז לבד היית חייב דלא מסתייך דלא גמרת אלא לאגמורי נמי ואתה נאחז בקורי עכביש אמנם איך אתנך אפרים ורחם ארחמך להיותך אפרים דכתבו ז"ל שנקרא על שם אברהם שנא' ואנכי עפר ואפר ועל שם יצחק דאפרו צבור וזהו אפרים על שם שני אפר דאברהם ויצחק [כ"כ בס' לקט שמואל דף ט' ע"ד משם רבינו בחיי ז"ל] ולזה איך אתנך אפרים ביד אויב ואני זוכר זכות אברהם ויצחק איך אמגנך ישראל ואני זוכר זכות יעקב הנקרא ישראל ובזכותם יהמו רחמי: