Chasidut על הושע 3:4

ויובן בהקדם דברי האר"י ז"ל בעץ חיים שער לאה ורחל ע"ש ואמתיק דבריו בתוספת ביאור קצת, כי התרפים הם צורה המדברת ע"י כשפים כפירש"י ז"ל, והוא שכל הדברים כל מה שיש בקדושה יש כנגדו בטומאה כקוף בפני אדם ותרפים אלו בטומאה הם כנגד אורים ותומים שבקדושה שמדברים ע"י צירוף אותיות, (וז"ש הפסוק בתרי עשר הושע ג', ד) אין אפוד ותרפים ופירש"י ז"ל אין אפוד להש"י ולא תרפים לע"ג והבן, והאורים ותומים נאמר בהם והיו על לב אהרן והם לב שבקדושה, והתרפים הללו שרשם הוא לב הטומאה וחיותם וקיומם כמו הלב שהוא קיום כל הגוף, וע"י מעשי ישראל הטובים יש יכולת בידם להוציא ניצוץ קדוש זה שהוא שורש התרפים מתוך הקליפה ולכללו בקדושה כמו שמוציאין ישראל כל ניצוצות, כי שאר ניצוצות מוציאין ישראל מתוך הקליפה בעל כרחם כמו בדרך גזילה שהחזק נופל על החלש וגוזל כל אשר לו, כך נתן הש"י כח זה בישראל, משא"כ שורש התרפים שהוא עיקר הלב של עולם הקליפות אילו היו יכולים להוציאו בגזילה לא ימלט שהיו גוזלים והיה מתבטל הבחירה, לכן גזרה חכמתו ית"ש בלי יוכלו ישראל להוציא זאת רק בדרך גניבה כמו הבא במחתרת וגונב ואין הבעלים יודעים ואם יוודע באותו העת לבעלים והכהו ומת אין לו דמים כך הוא בענין בתרפים, וזהו סוד ותגנוב רחל את התרפים כי לבן היה ראש הקליפות בדורו והיה שורש ורוחנית התרפים תחת ממשלתו ולכן גם התרפים הגשמיים היו אצלו ולקחוהו מאתו בדרך גניבה עכ"ד הקדושים ז"ל בתוספת ביאור קצת. וממילא יובן המדרש רבה הנ"ל שעי"ז שגנב מאתו לב ושורש של התרפים לכן נפסק שפעו ונעשה עני כבראשונה וזה ברור.