אגרא דכלה
אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אותו לפני י"י (ויקרא ג ז). כבר ידעת שכל פסוק שבתורה מרמז לנו בכל עת דרך לעבודתו ית"ש. ויש לרמז בפסוק הזה כש"ב, השכינה נקנית בג' דרכים כס"ף שט"ר ביא"ה (קידושין ב' ע"א), ר"ת כש"ב. (כבר אנחנו מוזהרים מחז"ל חכמי האמת לפשוט דמיון הגשמיות ממחשבותינו בעסקינו בדברים כאלו, רק להתבונן הענין ברוחניות על פי הקדמת שלמדנו מחכמי האמת שאין אלו הדברים כפשטם ח"ו ואתה דע לך), הנה אדם הנושא אשה לשם שמים, הוא עבור צורכי גבוה ולעשות יחודין בעולמות עליונים שיהיה היחוד העליון פנים בפנים. ולזה יש לרמז לאדם אם כש"ב הוא מקריב את קרבנו, היינו שנושא בג' דרכים הנרמזים בכש"ב עבור הג' קניות הנ"ל, וכל המצות נקרא קרבן לי"י שמקרב על ידו אותיות הויה ב"ה, ואמר אם כשב הוא מקריב את קרבנו, אם רוצה לעשות קירוב אותיות הויה על ידי המצוה הזאת, אזי והקריבו לפני הויה, יהיה עיקר כונתו להקריב הכש"ב היינו השכינה, לפנ"י הויה אל מול פני י"י, שיהיה היחוד העליון פנים בפנים ויעשה ויצליח, והשם הטוב יכפר בעדינו: