Chasidut על יואל 2:12

והיה כי תבא (דברים כו א). וגומר. אמרו חז"ל (מגילה דף יו"ד:) ופתיחתא דמגילת אסתר, כל מקום שנאמר והיה, אינו אלא שמחה. נ"ל לפרש על פי מ"ש להלן לפרש הפרשה על דרך מוסר התעוררת לתשובה, כי יש שני מיני עבדות. א', על דרך דכתיב (תהלים ק ב) עבדו את ד' בשמחה. ב', על דרך דכתיב (איכה ג לט) מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו. ונאמר (יואל ב יב) שובו עדי בבכי ובצום ובמספד, כי אם חטא אדם לשמחה מה זו עושה. ולפי זה בבחינת עבר יש יגון, אבל בבחינת להבא בסילוק העבר, אין העבדות רק כמו שמפורש בחינת שמחה, והבן. והנה מבואר בחובת הלבבות דחסידים אמיתים כל ימיהם בתשובה, כמו שמפורש (תהלים קיט קלה-קלו) פניך האר בעבדך כו, (תהלים קיט קלו) פלגי מים כו'. והיינו כל מקום שנאמר ויהי (בחינת עבר), אינו אלא צער, והיה (בחינת להבא), אינו אלא שמחה.