מראה יחזקאל על התורה
אבל הענין הוא עפימ"ש בזוהר הק' [ח"ב ק"ח ע"א] על פסוק כי לא תחפוץ זבח ואתנה כו' הלא הקב"ה מצוה על קרבנות, ותירץ דהא דקרבן מכפר הוא רק מצד החסד של השי"ת והיינו בזמן שבית המקדש היה קיים היה השי"ת מתנהג בחסד אבל לאחר החורבן כתיב (ירמיה טז ה) כי אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים ולכך אין מועיל קרבן וצריך להרבות בתפלה בלב נשבר דוקא, ועפי"ז יהיו ביאור הפסוקים דשם (תהלים נא יז) אדנ"י שפתי תפתח כו' דהיינו שיהיה בעזרנו להתפלל בכוונה, וזהו דוקא כי לא תחפוץ זבח כו' הך כי משמש בלשון כאשר ואם, כלומר אם לא תחפוץ קרבנות דהיינו לאחר החורבן אז לב נשבר ונדכה כו', אבל הטיבה ברצונך את ציון שתבנה בהמ"ק ב"ב ואז תחזור עטרה ליושנה ויועילו קרבנות שתתנהג במדת החסד, וזה"ש אז תחפוץ זבחי צדק כו', וכעין זה כתב בספר קול יעקב ע"פ היתה לי דמעתי כו'. ובזה יובן הגמ' הנ"ל במ"ש שהקב"ה קרא לאברהם ויעקב כו' היינו שהלימוד זכות שלהם לא יועיל עפ"י מדת החסד והרחמים רק שיהיה עפ"י מדת הדין דהיינו שגם מדה"ד יסכים להטיב, וזה"ש שיצחק ילמד זכות דבזה יתהפך הדין לרחמים.