Chasidut על משלי 11:18

עוד י"ל מבית עבדים (שמות יג ג). דהיינו עד עכשיו נקראו עבדים ולא בנים, ועל פי זה היציאה היא בחזק יד. כי ידוע אמרם ז"ל (במסכת שבת דף ל"ב (ב') ע"א) אפילו יש תשעה מאות ותשעים ותשעה מלמדים עליו חוב, ואחד מלמד זכות, ואפילו יש באותו מלאך גם כן תשעה מאות ותשעים ותשעה לחוב ואחד לזכות, ניצול שנאמר (איוב לג כג) אם יש עליו מלאך מליץ וגו'. ונקדים עוד מאמר רז"ל (יומא דף ע"ז.) בגבריאל שאמר אחורי הפרגוד לימוד זכות, אמר יתברך מי הוא זה שמלמד סנגוריא על בני יכנס. ולהבין זה על פי הפרשת דרכים על המאמר (משלי יא יח) רשע עושה פעולות שקר וגו' (בדרך צדקה דרוש י"ז), והפסוק (משלי יד לד) צדקה תרומם גוי וגו', ולכלול בזה מ"ש בפסוק (בראשית טו ו) ויחשבה לו צדקה. והנה היוצא מזה דאם כועס על בנו, הוי חביב לפני המלך העומד על יד ימינו, מה שאין כן בכועס על עבדו, הוי מורד העומד על ימינו. ואם כן גם מלמדי סניגוריא על מי שיצא עליו הקצף חמת המלך מלכי המלכים ב"ה בכלל זה, דיש הפרש בין בן לעבד, לכך אמר מי הוא זה שמלמד סנגוריא על בני דייקא, לכך אז במצרים שהיו עבדים ר"ל במדריגה זו, לא היו להם פרקליטין, דהוי כמו עבד שכעס עליו המלך, לכך היה צריך יד חזקה, לכך מצינו במדרש (ילקוט בשלח רל"ד) בשעה שטען הס"מ מה נשתנו, השיב לו ית' בעצמו שוטה שבעולם וכו' ולא שום מליץ, לכך בעת החורבן שהיו גם כן במדריגה פחותה הלזו, נאמר (איכה א ב) כל רעיה בגדו בה, ודרשו (איכ"ר פ"א כ"ז) אלו מיכאל וגבריאל, והבן.

וְעַל כֵּן צְרִיכִין בְּפוּרִים לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּחִינַת מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן הַנּוֹתֵן לְהֶעָנִי הַמְקַבֵּל, עַל יְדֵי זֶה מְמַלְּאִין פְּגִימַת הַלְּבָנָה כַּיָּדוּעַ, כִּי הַמְקַבֵּל הוּא בְּחִינַת חַלּוֹן, בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא מִגַּרְמָא דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמָה כְּלוּם. וְהַמַּשְׁפִּיעַ הַצְּדָקָה הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לֶאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הָא"ב (אֱמֶת סִימָן טו) וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יא), "וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶֹכֶר אֱמֶת". כִּי זֶה עִקַּר אוֹר הָאֱמֶת כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִין חַמָּה וּלְבָנָה יַחַד וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת פּוּרִים וְכַנַּ"ל, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּפוּרִים וְכַנַּ"ל:

(תנחומא לך סי' י"ב) אחר הדברים האלה. זה שאמר הכתוב (משלי יא יח) רשע עושה פעולת שקר וכו'. עיין מה שפרשתי ברבה, וכאן לפי לשון המדרש צריך להוסיף פירוש שאמר לו הקב"ה אל תירא, שהיה באפשר כוונת נמרוד לשם שמים, כי הנה כל מעשיו היה בדרך השקר, ומאין יבוא לו דרך האמת, וגם כן אל תירא שמא אין כוונתך במלחמה, כי הנה כל מגמתך לדרך האמת, והבן: