Chasidut על משלי 11:22

ובג' ימי אפילה נתן הקב"ה את חן העם וכו' (שמו"ר פי"ד ג'). דייק למה דוקא אחר המכה הזאת נתן הקב"ה את חן העם (שמות יב לו), הלא בתחילת דיבורו של הקב"ה למשה אמר לו זאת הציווי שישאלו איש וכו' (שמות יא ב), ומשה בודאי צוה לישראל, ולמה לא בקשו זה כל ימות השנה ששימשו המכות, אלא על כרחך לומר שישראל ביקשו ולא רצו ליתן עד בא מכת החשך. והטעם נ"ל כי המכה יצאה מחכמה, והחכמה מעלת חן חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח א), מה שאין כן בהיפך נאמר (משלי יא כב) נזם זהב וכו' אשה יפה וסרת טעם, היינו מבלי חכמה, כי הטעמים בחכמה והנקודות בבינה וכו'. גם י"ל דהנה המכה הזאת הכתה לחסד דקליפה כנודע, דהנה החסד דקליפה כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין, אין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן, אבל כשהוכה החסד שלהם נחלש כחו, ועשו עם ישראל חסד גמור שהשאילום בעל כרחם דישראל אפילו מה שלא ביקשו כנודע מרז"ל (ברכות ט' ע"ב):