Chasidut על משלי 12:10

וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי הֵם מַמְשִׁיכִין לְעַצְמָן הָרַחֲמָנוּת, וַאֲזַי נִתְמַעֵט הָרַחֲמָנוּת אֶצְלֵנוּ. וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרַחֲמָנוּת שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים־אַכְזָרִי (משלי י״ב:י׳). וְעַל־כֵּן גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.

דבר אחר ויזכור אלקים את נח, זה שאמר הכתוב (משלי יב י) יודע צדיק נפש וכו', אפילו כשהוא כועס וכו' בשר ודם וכו', ואין שם אלא צדיק אחד וכו'. הכוונה נ"ל לתרץ ענין הזכירה, וכי עד עכשיו היה שכוח ח"ו ומסולק השגחה, הרי לא יתקיים כרגע. אך הוא שמשמיענו ראה מה מאוד גדלו רחמיו ית', הגם שהיה אנדרלמוסיא כזאת בעולם, עם כל זה לא יצא על הכלל כולו, וזכר לצדיק הזה והשגיח עליו בעין החמלה:

ויאמר אליו אדוני יודע וגו'. פירוש על דרך הכתוב (משלי י"ב, י') יודע צדיק נפש בהמתו. כלומר מאמירתך זה נראה שאתה יודע כי הילדים רכים ועל כן אני מוכרח לתת ריוח בהנסיעה שלא לנסוע יומם ולילה רק לישב כאן איזה ימים ולנסוע, וכאן איזה ימים ולנסוע. והצאן והבקר עלות עלי, כלומר גם מזה אתה יודע שהצאן והבקר עלות עלי שכל טרחתן לידתן וגדילתן הכל עלי ולפעמים יתגלגל שבחיקו טלאים ישא, על כן אף על זה פקחת עיניך ותבטיח להיות נסעה ונלכה וגם ואלכה לנגדך אם נצטרך. אך אחרי כל זאת קשה לנו ההליכה יחד כי אף אם רק ודפקום יום אחד שארצה לעשות למענך ומתו כל הצאן פירוש חושש אני שימותו כל הצאן. על כן,