תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 14:12

ליקוטי הלכות

וְעֵצָה שְׁלֵמָה בַּעֲבוֹדַת ה' אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵהֶם שׁוּם עֵצָה כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, הַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וְכוּ'. וְהַצַּדִּיק הִיא בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, (כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל), וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, שֶׁהוּא שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חֲלֻקַּת הָעֵצָה לִשְׁתַּיִם נִמְשָׁךְ מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים (כַּנַּ"ל בִּדְבָרֵינוּ הַקּוֹדְמִים). כִּי עִקַּר חֲלֻקַּת הָעֵצָה הוּא בַּעֲבוֹדַת ה' מַה שֶּׁמְּסֻפָּקִין לִפְעָמִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וְזֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְעָרֵב טוֹב וָרָע עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע. וְכָל אֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וַחֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁיֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת ה', כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, כִּי אִם לֹא הָיָה אוֹכֵל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵץ הַדַּעַת הָיָה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן אֵיךְ לְהִתְדַּבֵּק תָּמִיד בַּה' וְלִכְלֹל בְּחִינַת הַחַיִּים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁחָטָא וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע וְנִתְגָּרֵשׁ מִגַּן עֵדֶן, עַל-כֵּן שָׂם ה' אֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַהִפּוּכִים וְהַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת דַּעְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה וּמֵעֵצָה לְעֵצָה, כִּי אֵין יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ לְהִתְקָרֵב לְעֵץ הַחַיִּים לִזְכּוֹת לְחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, אַךְ בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'. וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בְּפַח כָּהֶם יוּקָשִׁים בְּנֵי אָדָם, וּבְוַדַּאי יֵשׁ עֵצוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא גַּם שָׁם יֵשׁ עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וּדְרָכִים אֵיךְ לָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֶת הָעֵצָה הַיְשָׁרָה בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת כִּי אִם עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי בֶּאֱמֶת הָעֵצָה בְּשָׁרְשָׁהּ הַכֹּל אֶחָד, כִּי בְּשֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, כִּי שָׁם אֵין שׁוּם רַע כְּלָל וְשָׁם אֵין שַׁיָּךְ חֲלֻקַּת הָעֵצָה כְּלָל מֵאַחַר שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, רַק לְמַטָּה בִּמְקוֹם אֲחִיזַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ חֲלֻקַּת הָעֵצָה לִשְׁתַּיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ טוֹב וָרָע נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים וּצְרִיכִין עֵצָה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בַּטּוֹב וּלְהִתְרַחֵק מֵהָרַע. וּמֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹ כָּל אֶחָד מֵחֲמַת חֲטָאָיו וַעֲווֹנוֹתָיו נִתְעָרֵב טוֹב וָרָע עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב לְהַהֵפֶךְ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתוֹ דַּרְכֵי מָוֶת (מִשְׁלֵי יד). וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ חֲלֻקַּת הָעֵצָה שֶׁאֵין יוֹדְעִין לָשׁוּת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּלְכַּד בּוֹ בַּעֲווֹנוֹתָיו וְלָשׁוּב מִמָּוֶת לְחַיִּים שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּחִינַת הַשֵּכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁשָּׁם נִמְתָּק הַכֹּל, הוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדְּרָכִים וְכָל הַנְּתִיבוֹת שֶׁבְּעִמְקֵי הַחֹשֶׁךְ, כִּי הוּא יָדַע מַה בַּחֲשֹׁכָא וְכוּ', כִּי שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ, הָרַע נִתְהַפֵּךְ לְטוֹב וּזְדוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנִכְלָל הַכֹּל בְּאֶחָד וְשָׁם הָעֵצָה בִּשְׁלֵמוּת גָּמוּר מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִתְחִילָה עֲדַיִן לְהֵחָלֵק כְּלָל. וְעַל-כֵּן הוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם עֵצוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלוֹת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, כִּי צְרִיכִין דַּוְקָא לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְאֵין דַּי בִּסְפָרִים לְבַד, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מַה שֶּׁמְּקַבְּלִין מִפִּי צַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְכָתְבָן כְּלָל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי עצות

ג. קֹדֶם שֶׁהִתְוַדָּה וְסִפֵּר כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם וְנָתַן לוֹ מָמוֹן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. אֲבָל עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, עַל יְדֵי זֶה הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל: (שם אות ח')
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם. כִּי קֹדֶם שֶׁהִתְוַדָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם וְנָתַן לוֹ מָמוֹן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת (משלי י״ד:י״ב), אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹם הַמִּיתָה, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם, אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא