Chasidut על משלי 14:20

כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן, וְלֹא לְמָמוֹן בִּלְבַד מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֵלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:כ׳): וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים.

'הֲשִׁיבֵנוּ' כְּנֶגֶד שִׁמְעוֹן שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם (שָׁם כט), כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, זֶה בְּחִינַת הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנִּלְכַּד תְּחִלָּה בַּחֲטָאִים, וְעַל-כֵּן הוּא שָׂנוּא בְּעֵינֵי ה' וּבְעֵינֵי עַצְמוֹ וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזְרוֹ מִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו עַל בִּזְיוֹנוֹ שֶׁהוּא שָׂנוּא כָּל כָּךְ בִּבְחִינַת כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לח) כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְכוּ', שֶׁהוּא מְבֻזֶּה וְנִקְלֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי יד) גַּם לְרֵעֵהוּ יִשְׂנָא רָשׁ, שֶׁהוּא הָרָשׁ מִתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְעַל זֶה מְבַקְּשִׁים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיִשְׁמַע כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי עַל-יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנָיו וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים לג) שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה שֶׁל יְהוּדָה שֶׁהִתְוַדָּה וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה ז), מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה יְהוּדָה וְכוּ' וּרְאוּבֵן הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק פד) אַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה תְּחִלָּה וְכוּ' נִמְצָא שֶׁפָּסוּק שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה מְדַבֵּר בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל יִשְׂרָאֵל הַמְכַוְּנִים עַל שֵׁם יְהוּדָה וְיַחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה וּבְאֵלּוּ הַתֵּבוֹת 'שְׁמַע ה'' רָמַז בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם נִמְצָא שֶׁ'שְּׁמַע ה'' בְּחִינַת שִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה וְכַנַּ"ל וְעַל-כֵּן 'בִּרְכַּת הֲשִׁיבֵנוּ' כְּנֶגֶד שִׁמְעוֹן:

כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ – זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירִים, שֶׁהֵם כְּתֵל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין בּוֹ, כִּי אֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים (משלי י״ד:כ׳), וְהַכֹּל פּוֹנִים אֶל הָעֲשִׁירִים. וְזֶהוּ: כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, בְּחִינַת (תהילים ל״ד:י״א): דֹּרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיקִים דּוֹרְשֵׁי ה', שֶׁכָּל טוּב נִמְשָׁךְ מֵהֶם. אַךְ צַדִּיקִים מְהַנֵּי זְכוּתַיְהוּ אַעָלְמָא, אַדִּידְהוּ לָא (חולין פו), כִּי הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן אֵין לָהֶם כְּלוּם, רַק מַמְשִׁיכִין כָּל טוּב אֶל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (שם): כָּל הָעוֹלָם נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין וְכוּ'. וְעַל כֵּן הָעֲשִׁירִים נִקְרָאִין כָּתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהֵם כְּתֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין אֵלָיו עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּתָם, וְכָל טוּב שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נִמְשָׁךְ לָהֶם מִבְּחִינַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת: דּוֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל: