מדרש על משלי 14:20

דָּבָר אַחֵר, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא עִמָּךְ הוּא הֶעָנִי אֶלָּא עִמִּי הוּא, וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים יח, כח): כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ, אֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר וְיֵשׁ לוֹ קָרוֹב עָנִי אֵינוֹ מוֹדֶה בּוֹ, רוֹאֶה קְרוֹבוֹ נִטְמַן מִפָּנָיו שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהָשִׂיחַ עִמּוֹ לְפִי שֶׁהוּא עָנִי, וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר (משלי יט, ז): כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, וְאוֹמֵר (משלי יד, כ): גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָׂנֵא רָשׁ, וְכֵן אִיּוֹב אָמַר (איוב יט, יד): חָדְלוּ קְרוֹבָי וגו'. וְאִם הָיָה עָשִׁיר הַכֹּל נִדְבָּקִים בּוֹ וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יד, כ): וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, מִי הֵם עִמּוֹ, הָעֲנִיִּים, רוֹאֶה לֶעָנִי וְנִדְבַּק בּוֹ. רְצוֹנְךָ לֵידַע רְאֵה מַה כְּתִיב (ישעיה סו, ב): כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה סו, ב): וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וגו'. וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל (דברים ז, ז): לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה', וּכְתִיב (דברים ז, ז): כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים. וּכְשֶׁיִּתְרַצֶּה לְצִיּוֹן עַל מִי הוּא מְרַחֵם תְּחִלָּה, עַל הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, לב): כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ, וְכֵן (ישעיה מט, יג): כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם, הֱוֵי: אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, אֵין הֶעָנִי עִמְּךָ אֶלָּא עִמִּי, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ. לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ, לֹא תִנְשֹׁךְ אֶת הֶעָנִי כְּשֵׁם שֶׁנָּשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת הָאָדָם וַעֲקָרוֹ לוֹ וּלְתוֹלְדוֹתָיו, וְכֵן אַתָּה לֹא תִרְאֶה אֶת הֶעָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּתִּים אוֹ שָׂדוֹת אוֹ כְרָמִים אוֹ עֶבֶד אוֹ אָמָּה וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו וְנוֹטְלוֹ הֵימֶנּוּ, לְכָךְ כְּתִיב: לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה, לֹא תִנְשְׁכֶנּוּ, לֹא תִהְיֶה כְּנָחָשׁ שֶׁהוּא עָרוּם לְרָעָה. (ויקרא כה, לו): אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, וְלֹא תֹאמַר לוֹ שְׁאַל לְךָ אֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ וּלְמָחָר רִבִּית עוֹלָה וְאַתָּה נוֹטֵל אֶת שֶׁלּוֹ וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁחָבַלְתָּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ, מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל רִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ יָרֵא מִן הַמָּקוֹם. מָשָׁל לְמִי שֶׁרָצַח וֶהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹן, כֵּיוָן שֶׁקָּרָא אֶת נוֹטָרִין שֶׁלּוֹ אָמַר עַד עַכְשָׁו חָי. כָּךְ כָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל רִבִּית מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת כָּל הָרָעוֹת וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח, יג): בְּנֶשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר עַד עַכְשָׁו הוּא חָי. (יחזקאל יח, יג): וָחָי לֹא יִחְיֶה אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה, אֲבָל מִי שֶׁהוּא מַלְוֶה בְּלֹא רִבִּית מַעֲלֶה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עָשָׂה כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טו, ה): כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וגו'.