תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 15:16

ישמח משה

ועל פי זה נ"ל לפרש (משלי ט"ו כ"ד) אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. כי אורח חיים קניית השארת הנפש והדבקות באלקים חיים, אינו תולה בפועל המעשים כי רחמנא לבא בעי, ובפירוש נאמר (משלי ד כג) מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. אבל עונש הגיהנם הוא רק בפועל המעשים הרעים, דמחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה (קידושין ל"ט ע"ב), ואם עושה מעשים רעים פוגם בנפש מאד אף אם לבו בל עמו, כמו שסם המות ממית הגוף אף כי בשגגה נעשה. וזה כונת הפסוק, כי הפסוק מדבר שם מיראת ד', כי לעיל מיניה כתיב (פסוק ט"ז) (משלי טו טז) טוב מעט ביראת ד' וגו', ואמר על זה אורח חיים הוי היראה למעלה, היינו קודם למשכיל, כי הוא לב טוב בעצם, ולמען סור משאול צריך להיות היראה מטה, והיינו הלימוד קודם כדי שידע ממה ליזהר, והבן. ועל פי זה יבואר המדרש תנחומא הנ"ל, תחלת דברך במעשה בראשית, תחלת דברך דייקא, דהיינו הוצאה לפועל שיהיה בדבור, היה ויהי אור, כי האור קדמה בפועל לכל, מבין פתיים, משם יבינו הכל ויפתחו בדברי תורה כי אין בור ירא חטא, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ישמח משה

ועל דרך רמז נ"ל לפרש אלה תולדות נח וגו', על פי מ"ש לפרש הפסוק (משלי ט"ו כ"ד) אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. כי אית יראה עילאה בגין דאיהו שרשא ועקרא דכל עלמין ולא מפחד העונש, ויראה תתאה דהיינו יראת העונש (עיין זוהר ח"א י"א ע"ב). והנה הירא רק מעונש, אינו שומר עצמו רק ממעשה, דאין השי"ת מעניש על המחשבה דמחשבה רעה אינו מצטרף למעשה (קידושין ל"ט ע"ב), מה שאין כן מי שיש לו יראה עילאה, שומר עצמו גם מהרהור, דבאמת גם בזה ממרה פי המלך ית"ש, רק דבחסדו אינו מעניש, עיין בנועם מגדים (ריש פרשת בראשית) על הפסוק (תהלים קיז א) הללו את ה' כל גוים וכו', עיין שם. והנה אף דאינו מעניש על המחשבה, מכל מקום ירושת חיים אמיתים, הוא ודאי על ידי דבקות ה' לבל יפרד ממנו, כאמור (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, ולא המטמא מחשבתו. והנה נקיות המחשבה בא מהשכלה בעומק התורה כמבואר שם בספר הנ"ל בשם הרמב"ם, ועיין שם מ"ש המליצה (בראשית ל ח) נפתולי אלקים נפתלתי, שבאתי לדבקות הבורא ב"ה עם אחותי עיון וברירות התורה, על דרך אמור לחכמה אחותי (משלי ז ד), וגם יכולתי ליצר הרע כמ"ש (סוכה נ"ב ע"ב) משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח, עיין שם. גם מ"ש על הפסוק (תהלים קיט צח) מאויבי תחכמני וגו', עיין שם היטב. והנה לעיל כתיב (משלי טו טז) טוב מעט ביראת ה' וגו', ועל זה אמר אורח חיים למעלה, ר"ל דלענין קניית אורח חיים צריך להיות היראה שלמעלה דהיינו יראה עילאה, והוא דוקא למשכיל כנ"ל, אבל למען סור משאול, די מטה יראה תתאה. או יאמר למען סור משאול, היראה שהיא רק למען סור משאול, היא מטה ר"ל נמוכה מאוד ותתאה. והנה מנהג ישראל להתפלל בעד נשמות המציא מנוחה נכונה על כנפי השכינה. להבין הדיוק מנוחה נכונה, כי אית נייחא מעונש הרשעים מכף הקלע ומז' מדורי גהינם, אבל אין זה עדיין מנוחה נכונה עד שנצרר בצרור החיים את ה', והיינו המציא מנוחה נכונה על כנפי השכינה. וזה שאמר הכתוב אלה תולדות נח, ר"ל מאן דאית ליה רק יראה תתאה בכדי דתהוי ליה נייחא מכף הקלע ויסורי גהינם, נח, ר"ל שזה מוליד ופועל דאית ליה נייחא אבל לא נכונה עדיין, רק איש צדיק תמים היה בדורותיו, ר"ל מי שהוא צדיק תמים בלי חסרון, דאין חסרון בעבודת הבורא יותר מזה שעובד מיראת עונש שנקרא רק עובד את עצמו, אז את האלקים התהלך נח, דהיינו נייחא דיליה על כנפי השכינה, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא