Chasidut על משלי 20:17

התאוה נקרא שקר אף על פי שכל עניני העולם שקר, רק התאוה ביחוד אחר שמלא תאותו היא נמאסת וכן בסוף הכל בימי הזקנה בטלים כל התאות. ושקר הוא דבר הפוסק וזה הבטחת קשת בענן שבא אחר המטר שאחר מילוי התאוה קץ בה וכמ"ש (משלי כ׳:י״ז-י״ח) ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ ימלא בעצמו שנמאס בעיניו, וזהו פושעי ישראל מלאים חרטה אחר החטא זהו ראיית הקשת ושבועה שאינו מביא מבול לעולם כי לא ידח ממנו נדח וזהו לישראל בכל עבירות אבל או"ה רק מבול של מים אין מביא אבל של אש מביא שאין בטלים לעתיד לבוא על ידי תאוה. רק כמ"ש בע"ז (ד) מצוה קלה יש לי וסוכה שמה. סוכה הוא החוסה בשם ד' וא"צ לכלום ומסתפק בדירת ארעי רק לפי שעה שמי שדואג על למחר הוא מקטני אמנה רק די בדירת ארעי לפי שעה והוא היפך קנאה. ומוציא חמה מנרתיקה שזהו תוקפן של או"ה המונין לחמה שמנגב כל תאוה שהוא אש שהפך המים ומביא תגבורת קנאה לגוף ומבעטין בסוכתן והניצוח על ידי קנאה שזהו ההבדל בין ישראל לאו"ה כמ"ש דמצורע משתלח חוץ למחנה ישראל. שאין זה מטבע ישראל בתולדה וכמו שאמרו ז"ל (יבמות עו) על והגבעונים לא מבני ישראל וכמ"ש במקום אחר ולכך הניצוח אז לאדום שהוא מקור הקנאה ורציחה כמשנת"ל. ונפילה שלו הוא ביד זרעו של יוסף שהוא הבא במלחמה לנצחו מה שאין כן דוד המלך ע"ה הוא אחר הניצוח למשול עליו:

תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. כי ד' עולמות רואה האדם בחייו בעולם הזה ולאחר מיתה בגן עדן, ולאחר התחי' ולעוה"ב. ועיין במדרש הנעלם (זוה"ק פ' חיי קכ"ט א') כי אברהם ויצחק הם עולם הזה ואחר התחי' וכן יסדו תח"ה בברכת אתה גבור כמש"ל אות נ"ז כי ד"ז מצד יצחק ועמש"ל אות מ"ט שאני אמית ואחי' מחצתי וארפא מצד יצחק וב' אלה הם בגופות אבל גן עדן ועוה"ב בלא גוף נגד יעקב לא מת וכן דוד מלך ישראל חי וקים כי המיתה רק לגוף (וכן בתח"ה הנער בן מאה וגו' ולעוה"ב יעדרו הגופות) וגן עדן נגד יעקב שהוא תיקון אדם הראשון שנתגרש מגן כמש"ל אות נ"ו ולכך אז"ל וירח וגו' שנכנס עם עשו כמו שאמרו ז"ל והוא קו האמצעי בין עולם הזה לתח"ה ודוד המלך ע"ה שהוא מדרגת שבת מלכתא מדרגת עוה"ב כמ"ש פרק קמא דע"ז כידוע וכמ"ש בברכות (סופ"ב) שנהנין מזיו השכינה הוא מדרגת מלכות בית דוד כידוע ולידת אברהם יצחק רצה לומר עולם הזה לתח"ה הלידה ההוא הוא על ידי המיתה שבינתים רצה לומר כמו דרך משל קו ימין וקו שמאל ונקודה אמצעית אם נאמר קו ימין הוליד והמשיך קו שמאל ע"כ הוא על דרך נקודה אמצעית שעדי' הוא הימין וממנה ולהלאה הוא השמאל והנקודה עצמה הוא הלידה של ימין לשמאל וכך הגן עדן הוא הלידה של עולם הזה לעולם התחי' וטל של תחי' הוא מגן עדן ובמדה"נ (זוה"ק תולדות קל"ז ע"א) שהוא מעצם לוז (הוא שם העיר שאין מתים בה כמו שאמרו ז"ל (סוטה מ"ו ע"ב) ולוז באילן אמרו בבכורות ח' א' כנגד תרנגולת והיא נדרשת בהרואה (נ"ז) תרביצא נאה וגילה רצה לומר גן עדן ואין כאן מקום להאריך) שבשדרה (כידוע לי"ח ששדרה הוא מדרגת יעאבינו ע"ה) שאין נהנה משום סעודה רק ממלוה מלכה רצה לומר שאינה לתיאבון כמ"ש בפ' כל כתבי דמה שהוא לתאוה נקרא שקר כמ"ש (משלי כ' י"ז) ערב לאיש לחם שקר אבל הפכן אמת והוא מדרגת יעקב והוא המביא חיים כמ"ש בפ' חלק (צ"ז) מאתרא דשמי' קושטא וכן כשאהבה מולדת יראה אותה לידה הוא מדרגת אמת רצה לומר שהאהבה אמת שלולא כן א"א שתוליד יראה וזהו תולדות יצחק ב"א אברהם הוליד וגו' שזה עצמו הוא התולדה של יצחק רצה לומר ענין זה דאברהם הוליד וגו' ענין ההולדה הוא עצמו תולדות יצחק דהיינו יעקב קו האמצעי וד"ז בסוד החיות רצוא ושוב שיצחק חוזר ומוליד כח התולדה שלו מה שאברהם והוא המוציאו לפועל גמור מה שבקדם היה בכח עכשיו נתברר בבירור גמור שיש מדת אמת בעולם כאשר נשתלמה היראה הבאה אחר האהבה יצא מדת האמת לפועל גמור: