פירוש על משלי 20:17

ערב לאיש לחם שקר. ניאוף אשת איש:

ערב לאיש לחם שקר. בתחלת עיונו כאילו תאמר שאם יטעה ויחשוב שאין שם גמול ועונש אך אחר זה יהפך לו המזון הערב ההוא לחצץ שאין בו תועל' להזין וישבר עם זה שניו אשר יאכל באמצעיתם:

ושמא אמר הלא החמרת על הערב שלחם לא אכל ובשר ויין מהמלוה לא בא אל פיו וחסת על הלוה וטוב טוב היה תכבד ידך על הלוה שערב לו לחם שקר שאוכל ממון המלוה שהוא לחם הבא לו ע"י שמבטיח לשלם והוא מפזרו ואוכלו ואינו חש לשלם והלא אתה שכת בעדו ובעד ביתו לבל נקח מידו בזרוע ולוז נבוא אל ביתו לעבוט עבוטו לז"א גם לזה תיסרהו רעתו כ"א ערב לאיש לחם שקר כעת הלא ואחר כשירצה לאכול ימלא פיהו חצץ ולא לחם כי נעל דלת בפני לווין ויאכל בדי עורו: או אם תענה הערב למה נאשימך כי ערבת לרעך הלא קיימת פ' ואהבת לרעך כמוך הכולל כל התורה דע אפוא כי נהפוך הוא כי אדרבה גרמת תכלית שנאה כי הלא זה דרך הלוה הבלתי חס על הערב ולא יכין לבל יפרע בעדו זה אשר לא טרח לשלם כי ערב לו לחם שקר ואחר בעת השלום לא יענה רכות כ"א יפער פיו לבלי חק נגד מלוה וערב ומדבר סרה כנודע מטבעם וזהו ואחר ימלא פיהו חצץ וריקות כי יענה עזות והאהבה בשנאה ימיר כמאמר החכם ההלואה ראשיתה אהבה וסופה מריבה ואיבה: או ייעץ את הלוה כי כמו שערב לו לחם שקר הוא לחם שאינו שלו כן ואחר ימלא פיהו חצץ ויקמוץ ממאכלו וישלם את הנושה בו: