Chasidut על משלי 20:5
ישמח משה
ומן האמור פירשתי בזמירות של שבת קודש (ברוך א' יום יום) (כאשר קבלה בידינו שהזמירות שנתפשטו בישראל נאמרו ברוח הקודש), ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וגו', אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר. והוא מיוסד על מאמר חז"ל (מכות י"ב.) ג' טעות עתיד שרו של אדום לטעות כו'. אבל יש להבין לענין מה יסדו זה בזמירות. וגם מה ענין הסמיכות לזה אהבו את ה' וכו'. והנ"ל כי יש להבין מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא יצר הרע עומד ושומעו, באיזה אופן יתקיים מאמר חז"ל שעתיד הוא לטעות. ועל כרחך צריך לומר על דרך שכתב הגאון, כי בשעת מתן תורה היה סיבה לשלחו לבל יהא שם, ולבעבור זה לא נישנה לאו דגיד הנשה. כמו כן אני אומר כי בעת שישראל מזמרין יחשוב לו בבצרה כו', הנה סיבה מאת השי"ת לשלח את השטן היצר הרע לבל ישמע זאת, למען יתקיים מאמרם ז"ל כי עתיד לטעות. וידוע מה שפירש מהר"ש אלגאזי מקרא שכתוב (משלי ד כג) מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאת חיים. ענינו מכל מאסר של יצר הרע נצור לבך, שלא תהא הלב במאסר יצר הרע, כי ממנו מהלב תוצאות חיים, פירוש אהבה ויראה ודבקות בה' מקור החיים, וכמו שפירש החובת הלבבות מים עמוקים עצה בלב איש וגו' (משלי כ ה).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ליקוטי עצות
הַקְדָּמָה מִדְּפוּס שֵׁנִי
מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, מִי הַבּוֹחֵר בְּחַיִּים נִצְחִיִּים. מִי הֶחָס עַל נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, מִי לַה'. יָשִׂים לִבּוֹ אֶל הַחִבּוּר הַקָּטָן הַזֶּה, מְעַט הַכַּמּוּת וְרַב הָאֵיכוּת. הַבִּיטוּ וּרְאוּ וְהִתְמְַהוּ תִּמְהוּ, כִּי פֹּעַל פָּעַל בִּימֵיכֶם, אֲשֶׁר נִתְגַּלּוּ דְּרָכִים וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז, שְׁתוּלִים עַל פַּלְגֵי מַיִם, נוֹבְעִים מִמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה'. מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֶב אִישׁ, אֲשֶׁר הִדְלָם אִישׁ תְּבוּנוֹת.
מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, מִי הַבּוֹחֵר בְּחַיִּים נִצְחִיִּים. מִי הֶחָס עַל נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, מִי לַה'. יָשִׂים לִבּוֹ אֶל הַחִבּוּר הַקָּטָן הַזֶּה, מְעַט הַכַּמּוּת וְרַב הָאֵיכוּת. הַבִּיטוּ וּרְאוּ וְהִתְמְַהוּ תִּמְהוּ, כִּי פֹּעַל פָּעַל בִּימֵיכֶם, אֲשֶׁר נִתְגַּלּוּ דְּרָכִים וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז, שְׁתוּלִים עַל פַּלְגֵי מַיִם, נוֹבְעִים מִמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה'. מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֶב אִישׁ, אֲשֶׁר הִדְלָם אִישׁ תְּבוּנוֹת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ליקוטי מוהר"ן
וְעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת עֹמֶק הַלֵּב, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה, שֶׁהוּא קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר כַּנַּ"ל, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד, בִּבְחִינַת (איכה ב׳:י״ח): צָעַק לִבָּם אֶל ה', שֶׁהוּא צַעֲקַת הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ל:א׳): מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' – מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְעֹמֶק הַלֵּב זֶה בְּחִינַת עֵצוֹת, בִּבְחִינַת (משלי כ׳:ה׳): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֵב אִישׁ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy