Chasidut על משלי 21:14

מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף (משלי כא).

הנה כי כן עתה העת והעונה להתעורר בתשובה כמ"ש במדרש [מדרש תהלים יז] בעוד שהשערים פתוחים אני מקבל שוחד כמ"ש (משלי כא יד) ושחד בחיק חימה עזה כו', אבל אח"כ לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שחד, ואיתא במדרש [מדרש תהלים שם] מלפניך משפטי יצא א"ל הקב"ה לדוד לחנם עשיתי סנהדרין לך ודון לפניהם א"ל דוד כתיב בתורתך ושחד לא תקח הם לא יקבלו שחד אבל אתה מקבל שחד תשובה ומעש"ט כו' לכך מלפניך משפטי יצא, וכל מי שמתעצל עכשיו הרי זה מתחייב בנפשו כמ"ש אם יתקע שופר כו', אם העם לא יחרדו אזי כשיהיה רעה בעיר ח"ו ה' לא עשה רק הם נתחייבו בעצמם שהיה להם פנאי לחזור בתשובה, מה יתאונן אדם חי כו' אוי לנו מיום הדין כו' אם היינו עושים תשובה בשנה שעברה בוודאי לא היו באים עלינו כ"כ צרות כי רע ומר אשר קרנו בשנה הזאת הן בגוף הן בממון כמה אנשים כשרים נסתלקו בקוצר ימים אחד מבני חבורה שמת ידאגו כל החבורה.

עד שוב אף אחיך וגו' ושכח את אשר עשית וגו'. (כי לכאורה הוא מיותר לגמרי אחרי אמרה עד אשר תשוב חמת אחיך ומהו עוד עד שוב אף אחיך וגו', ואכן) כי ידוע אשר חמה קשה מאף, כמאמר חז"ל (בבא בתרא ט':) בפסוק (משלי כ"א, י"ד) מתן בסתר יכפה אף. אף כופה, חמה אינו כופה וכו'. ולזה תחילה אמרה עד אשר תשוב חמת וגו', שישוב מהחמה קשה על כל פנים בימים אחדים ותוכל לבוא בעוד אביך קיים ואם לא כן תמתין עד שוב אף אחיך שגם האף שקלה מחמה ישוב ממנו ושכח לגמרי את אשר עשית ואז ושלחתי ולקחתיך משם.