Quotation_auto על משלי 21:14

לא תסיג גבול רעך והלא כבר נאמר לא תגזול ומה תלמוד לומר לא תסיג, מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בשני לאוין. יכול [אף] בח"ל, תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל, בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ אין עובר אלא משום לאו אחד בלבד. מנין לעוקר תחומין של שבטים שעובר בלא תעשה, תלמוד לומר (לא תסיג) [אל תסיג גבול עולם]. מנין למחליף דברי רבי אליעזר בר' יהושע ודברי רבי יהושע בר' אליעזר, לומר על טמא טהור ועל טהור טמא שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תסיג. מנין למוכר קבר אבותיו שעובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תסיג. יכול אפילו לא נקבר בו אדם מעולם, תלמוד לומר בנחלתך, הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשותו אינו עובר בלא תעשה. המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים ועל זה נאמר אל תסג גבול (רעך אשר גבלו ראשונים בנחלה) [עולם] וגו'. ר' חנינא בר פפא הוה מפליג מצוה בלילא, חד זמן פג ביה רבהון דוחאי, א"ל לא כתיב לא תסיג גבול רעך, א"ל לא כתיב מתן בסתר יכפה אף ועקרו מקומיה: