Chasidut על משלי 21:2

הנסיון השני, הוא על דרך שרמזו רז"ל (נגעים ב) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. ירצו, כי היצר הרע מתלבש במחשבות האדם ומיפה לו כל העבירות ומראה לו בטענות מזויפות שיש בזה כבוד הבורא, וכמאמר הפסוק (משלי כא, ב) כל דרך איש ישר בעיניו, ואפילו יעשה כל עבירות אינו רואה שום חרפה ומיאוס בדבר, משא"כ כשרואה אדם אחר עושה כך, או אפילו קל ממנו הרבה, אזי מבין מיד שהוא עבירה, כי לזה מסייעו היצר הרע כדי שישנא את חבירו, משא"כ כשעשה הוא בעצמו את הדבר ההוא היה היצר הרע מסמא עיניו ומראה לו שיש בזה כבוד הבורא, והיינו כל הנגעים כו', ועי"ז נמשך שנאת חנם, כי שונאים זה את זה, עבור שכל אחד רואה המעלות שלו והחסרונות אינו רואה כלל, וחבירו רואה החסרונות והמעלות אינו רואה, ממילא כל אחד מעריך מעלות של עצמו נגד חסרונות של חבירו. ועפ"ז שמעתי בשם חכם אחד שזהו אומרם ז"ל (שבת קי"ט:) על פסוק (איכה א, ו) היו שריה כאילים מה אילה ראשה של זו בצד זנבה של זו, ירמז על האמור שכל אחד העריך מעלותיו נגד חסרונות של חבירו, ומחמת זה היה כל אחד מבוזה בעיני חבירו ושנאו זה את זה ודפח"ח, ממילא זהו הנסיון לאדם כשאינו יודע איזהו סברת היצר טוב ואיזהו סברת היצר הרע, אזי ישגיח על אחר, ואז בודאי כשיעשה האחר כסברת היצר הרע, תהיה המעשה בעיניו נמבזה ונמאסה, ובזה יודע ביחוד כי האמת כסברא אחרת.

ועוד רע מזה הוא, שגם בשעה שמשגיח על עצמו סוף כל סוף לא דעתו על עצמו והרגשותיו המגושמים שולט, רק להיפך עצמו והרגשותיו על דעתו שולטים, מסלפים הם את דעתו להבין לרע טוב ולטוב רע. והפסוק [משלי כ״א ב׳] אומר כל דרך איש ישר בעניו, ולמה גם להיגנב דרכו אשר כל כך רע ישר בעיניו, ולא יבין את דבר הפשוט אשר כל אחד מבין, מפני שעצמותו ורצונו הרעים גם את דעתו מסלפים.

הן לא היינו צריכים לענותך ולדבר עמך יותר בענינים כאלו, אם באמת אתה מתרעם כזאת או אפילו רק מקצת מזו, ואם באמת חושב אתה בדעתך שלא חסר לך בעבודתך לד׳, אתה בן תורה אתה מתרגש אף אתה מתלהב, גם בהליכתך בשוק אתה שקוע בתורה וכו׳. כי מראש אמרנו שרק אל הבחורים ואל האברכים הדואגים על עצמם ועל עבודתם אנו מכוונים את דיבורינו אלה, כלומר אל שפל רוח ולב נשבר על נפשו ועל עבודתו האומר בלבו לאמור, הלא הפסוק [משלי כ״א ב׳] ״אומר כל דרך איש ישר בעיניו״, ומי יערב לי שהולך אני בדרך ד׳ בכל מעשי. האם מפני שלי כן נראה ודרכי ישר לפני, הלא גם לאיש רע מעללים נראה שדרכו דרך הישר הוא. הן עושה אני את מעשי לפי שצוותה התורה, אבל האם חסר לי פגמים וגם חטאים, והגמרא [סוטה כ״א] אומרת עבירה מכבה מצוה. ואם כי גם אמרה שאין עבירה מכבה תורה וכיון שלומד תורה אני זאת היא מבטחי, אבל גם על זה מי יערוב לי, שתורתי שאני לומד טובה היא ועולה לרצון לפני אדון כל, וכמה אנשים היו שלמדו תורה באופן כזה שעם תורתם בשאול תחתית ר״ל נפלו. וקדושנו איש האלקי הרה״ק החוזה מלובלין זצוקל״ל, אמר שכל מי שאינו מהרהר בתשובה קודם לימודו, עליו נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי, ועוד מוסיף ח״ו כח לקליפות. [זאת זכרון פי׳ ע״פ ותקם בעוד לילה, ומאו״ש פ׳ דברים], ומי יודע אם באמת הרהרתי בתשובה ואם נתקבלה תשובתי, ובמה בטוח אני שאיני מאותם שאומר ד׳ עליהם מה לך לספר חקי. וכיון שבן תורה אני ואברך חסיד. יותר נפשי ונשמתי ח״ו בסכנה שלא אאבד את עולמי בין רגע ובפגם כחוט השערה, ד׳ ישמרנו ויצילנו.