Chasidut על משלי 21:31

אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום. אשור הוא תקופות וכח בשר ודם וזהו קליפת אשור אשר הוא תקיף בעצמו ואנחנו לא נסמוך על תקופות שלנו. על סוס לא נרכב, ענין סוס היינו מהירות ומבוהל בלי ישוב הדעת, ורוכב הסוס היינו ישוב הדעת ולפעמים שישוב הדעת אינו טוב כנאמר למטה. ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו, היינו שלא נשים בטחונינו בכסף וזהב. אשר בך ירוחם יתום, היינו מי שאין לו סמיכות ועזר, כן אנחנו לא יהיה לנו שום סמיכות רק עליך נשעננו. ישוב הדעת הוא הנקרא תדיר שבזה טוב להתנהג תמיד. ומהירות נקרא מקודש אשר לפעמים המהירות ג"כ טוב מאד כמו שיש לאדם בבחירתו שהוא רץ לד"ת אף שעדיין אינו יודע מהו הריצה הזאת עכ"ז היא טוב מאד, וע"ז אמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ"א,ל"א) סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה, היינו לבסוף יושיע לו הש"י ומראה לכל שטוב עשה בריצתו שיבין ד"ת לאמיתם, וזה היה החטא של הושע הנביא שאמר (פסחים פ"ז.) החליפם באומה אחרת וזה היה מכח ישוב הדעת, ואח"כ כשידע שחטא, היה אמר על סוס לא נרכב היינו שישוב הדעת ג"כ אינו טוב לפעמים, ע"כ אין לסמוך רק עליך לא על שכלינו.

ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה. ומתרגמינן ארי אתגאי על גותניא וגאותא דיליה הוא. ענין גיאות הוא שאינו רוצה בהתחברות והתערבות ונבדל מאחרים וזה אמרו (סוטה מ"ז:) האי מאן דמיהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל כי אינו יכול להתערב עם זולתו ולעומת זה אומר השי"ת אין אני והוא יכולים לדור בעולם (שם ה') וגאה הוא היפך מגדול כי גדול רומז על גודל התפשטות בתוך הגבולים. וגאה רומז שהוא נבדל מאלו הגבולים. ונגד המתגאה שאינו יכול להתערב עם זולתו מראה השי"ת ארי אתגאי על גותניא וגאותא דיליה הוא שהוא ית' נבדל מזה המתגאה וכדכתיב (תהלים כ"ג) ה' מלך גאות לבש וממילא מגיע להמתגאה כל ההתבטלות. אבל לישראל מראה השי"ת לבש ה' עוז התאזר (שם) שאורו ית' מחובר ומעורב תמיד עם ישראל כענין שנאמר (שם ס"ח) תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו. ומזה שהראה השי"ת שגאותא דיליה הוא אז סוס ורוכבו רמה בים סוס מורה על מהירות כדכתיב (משלי כ״א:ל״א) סוס מוכן ליום מלחמה. ורוכבו מורה על ישוב הדעת ורוכבו של מצרים "רהב" שמו וכאשר הראה השי"ת גאותא דיליה אז סוס ורוכבו רמה בים וכדאי' בזוה"ק (פנחס רכ"ו:) סוס ורוכבו רמה בים דא ממנא דמצראי:

כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה (חבקוק ג, ח) וכתיב (משלי כא, לא) סוס מוכן ליום מלחמה ולה' הישועה מכאן שישועתן של ישראל הוא ישועתו של הקב"ה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה האבות הן הן המרכבה כי אברהם נאמר בו (ישעיה מא, ח) אברהם אוהבי וביצחק נאמר (בראשי' לא, מב) פחד יצחק ויעקב הוא ישראל נאמר בו ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט, ג) והם אהבה ויראה והתפארות והם מרכבה להבורא ברוך הוא על ידי מדות ההם וכל ישראל הם ענפי האבות כי הבנים נמשכים מבחינת האבות וברא כרעיה דאבוה נמצא מושרש בישראל בחינת האבות הנ"ל הם ג' מדות שבאבות היה כל מדה קומה שלמה כגון באברהם היה האהבה קומה שלימה וכן ביצחק מדת היראה וביעקב מדת התפארות ובבניהם הם בחינת נקודות ניצוץ וענף משורש האבות וצריך האדם להיות מרכבה לשמו יתברך ולאמלכא קב"ה על כל אבר ואבר דיליה שלא יהיה שום אבר פגום ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (פס"ר יב) אין השם שלם ואין הכסא שלם וכו' על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב"ק פב א) אין השכינה שורה אלא על שני אלפים ושני רבוא נמצא בשני אלפים חסר א' אז אין השכינה שורה וכביכול אין הכסא שלם ואז אין השם שלם כי בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג, ו) שהעולם הזה נברא בה' סוד ה' מוצאות הפה והיה הכוונה שישרה הקב"ה על ישראל כמ"ש (שמות כה, ח) ושכנתי בתוכם וכשאינם זכאין אז ה' אחרונה שהיא סוד ה' מוצאות הנ"ל שבה נברא העולם חסר מהשם כביכול כי לא נשלם עם הכוונה הראשונה שהיא המחשבה סוד היו"ד שהיא עולם הבא שהיה הכוונה לשכון בתחתונים והנה על ידי הדבור האדם מקשר א"ע למעלה כשמתפלל ומדבר דבורו ביראה אז ממליך הקב"ה עליו. ואמרו בזוהר הקדוש דאתוון לגבי נקודות כסוס לגבי רוכב שהאותיות להם כמו הסוסים שהמחשבה רוכבת עליהם ואז כשהמחשבה מקושר ורוכב על הדבור הרי העולם הבא סוד היו"ד שהוא המחשבה מקושרת בה' מוצאות הפה ואז מתקן הכסא ששורה השם על הכסא בשלימות ולכן מלחמה לה' בעמלק מדור דור (שם יז, טז) שאין השם שלם וכסא שלם עד שימחה זכר עמלק (פס"ר יב) כי בכל אדם יש בחינת עמלק שהוא היצר הרע וצריך להלחם עמו על ידי התורה ותפלה.