Chasidut על משלי 21:30

(וּבוֹא וּרְאֵה שֶׁעַתָּה מְבֹאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה, שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו, מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַךְ עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵךְ דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ). וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה – לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מלכים־א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם; אָמַר (משלי ל׳:ב׳): כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי; וְכֵן אָמַר אָסָף (תהילים ע״ג:כ״ב): וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ; וְכֵן כְּתִיב (משלי כ״א:ל׳): אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה':

וּבֶאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וְזֶה הִיא הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר הוּא, כִּי רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו: זוהר תצא דף רפא:):

וארא אל אברהם וגו' באל שדי (שמות ו ג). עיין מ"ש הראב"ע כי שם שדי מורה על שידוד המערכה, אך בדרך הנהגה ולא בתולדות חדשות המשנה, והן הן הניסים הנסתרים. אבל שם הויה המהוה כל הויות מאתו יצאו תולדות חדשות, והנה הראשון היה מעלת האבות, והשני מעלת משה, עד כאן דבריו בשינוי הלשון. ועל פי זה נראה לפרש אמרם ז"ל בברכות (ו' ע"א) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח י), ואמר ר' אליעזר אלו תפילין שבראש. דהנה ידוע דהמצליח דרך הצצה מחרכים, האומות מאמינים שהוא בדרך הטבע ומבקשין תחבולות. מה שאין כן מי שמתנהג באותות ומופתים גלוים, ממנו הם מתייראין דאין חכמה ואין עצה ואין תבונה וגו' (משלי כא ל). וידוע דמעלת משה ומבחר השגתו, היה במעמד הנבחר לו המכונה בפי רז"ל בקשר של תפילין שבראש, כמו שדרשו בפסוק (שמות לג כג) וראית את אחורי (ברכות דף ז'.). ועל פי זה יתפרש דהנה הכתוב אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' דייקא נקרא עליך, אז ויראו ממך והבן, והיינו דאמר ר' אליעזר אלו תפילין שבראש והבן, ולכך נסמך לו המאמר הני תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו (ברכות ו' ע"א), והבן.