Chasidut על משלי 24:27

[לז] אשה בדברא לא שכיחא. שדה הוא התפשטות לאורך ורוחב כמו ששמעתי ע"פ (משלי כד,כז ) ועתדה בשדה לך ושם לא שכיח תאות גופניות לחוש ולחשוד עצמו בכך:

וירמוז עוד כפשוטו השטחיות הפסוק ויעקב (הוא זעיר אנפין), נסע סכתה (לסוכה העליונה אם הרבצת על הבנים), ויבן לו בית (מלכות בהתגדלותו אחר כך במוחין, אז אחר ובנית ביתך (משלי כד כז), תיקון קומת הנוק' ביחודא שלים, אז) ולמקנהו (היינו הקנינים של הבית היינו עולמות בריאה יצירה עשיה), עשה סוכות שאז חופפת אימא תתאה על הבנים דמיון אימא עילאה דאוזיפת לברתא מנהא, (עיין בזהר בראשית (דף ב' ע"א) בסוד עליית רגלים, ועיין בפירוש זהר הרקיע). על כן קרא שם המקום סכות (לשון רבים, לרמז על הסוכה עילאה ועל הסוכה תתאה, והבן והש"י יראנו נפלאות מתורתו:

ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וכו' לא כאברהם שכתיב בו הר וכו' ולא כיצחק שכתיב בו שדה וכו' אלא כיעקב שקראו בית. הענין בזה, כמו שכתיב (משלי כ"ד,כ"ז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך. הכן בחוץ מלאכתך זה הוא אברהם אבינו שפרסם שמו של השי"ת בכל באי עולם וקרב נפשות רבות להשי"ת, שהיה נדיב לב מאוד שהיה צועק לכל העכו"ם שיש בורא עולם. ועתדה בשדה לך זה הוא יצחק אבינו שהיה לו גם כן עסקים עם האומות עכו"ם, כמו שמצינו שכרת ברית עם אבימלך, אכן לא היה מתנהג בפרסום כמו אברהם אבינו וזה נקרא שדה. אחר ובנית ביתך זה הוא יעקב אבינו שהיה מוקף מכל צדדיו ולא היה לו שום עסק עם אומות עכו"ם, שהיה אומר כיון שאני מייגע עצמי להכיר השי"ת לא אנחיל זאת לזרים וזה נקרא בית שלא יעבור בו זר.