תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 27:10

ישמח משה

או יאמר והיה כי תבא וכו' (דברים כו א). על פי (שמואל ב' ז כג) ומי כעמך וכו', רק אם הם גוי אחד, ר"ל שיהיה להם אחדות, ועל פי נזר הקודש פרשה ע"ו סימן ג' דאם עושים רצונו של מקום, אינם נחשבים בנים לאבות רק ישראל, עיין מה שכתב על המדרש שמביא רעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז י), עיין שם. ואם יש להם אחדות כבר נחשבים לעושים רצונו של מקום, והדברים עתיקין ועיין בכלי יקר. נותן לך נחלה, היינו מתנה עיין שם. והנה ידוע המדרש (ב"ר א' ב') (ברש"י ריש בראשית [א א, ד"ה בראשית]) כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו), שאם יאמרו ליסטים אתם וכו', והנה נטלה מהם ונתנה לנו. היינו דמתחילה לא נתן להם לעולם, רק עד עת ירושת ישראל, ואם כן הוי כאחריך לפי'. והנה בראוי ליורשו לא קנה אחריך, דירושה אין לה הפסק, אך דעת הרשב"ם (מסכת ב"ב דף קכ"ט דבלשון מתנה קנה אחריך, ודעת הרמב"ם (פי"ב מהלכות זכיה ומתנה דעקירה, היינו שאמר בפירוש לא משום ירושה רק משום מתנה מהני, וראייתו מהא דתנן ש שקל לבני, וכבר הוכיח מהרי"ט בחה"מ סימן וא"ו מהא דאיסר גיורא, דבבן אחד אף עקירה לא מהני, עיין שם מילתא בטעמא. והיינו כי תבא באחדות, אם כן הם רק בן אחד לאבות וראוי לירושת הארץ, ולא מהני לשון מתנה ואף עקירה לא מהני, והיינו אז אשר ה' וכו' נותן וכו' וירשתה, דמכל מקום הוי ירושה אצלך, לכך וישבת בה דהיינו תושב לצמיתות, דירושה אין לה הפסק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ישמח משה

ונקדים עוד דהנה במדת אמת נכלל כל התורה, דוגמת שמצינו במסכת שבת בעשה דואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח) דכולל כל התורה, עיין שם בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"א ע"א) בהאי דאמר גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, דחפו שמאי, והילל גייריה א"ל כל מה דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא היא זיל גמור, עכ"ל הגמרא. ועיין שם ברש"י (ד"ה דעלך) דכל מה שבין אדם לחבירו כלול בזה, ומה שבין אדם למקום היינו רעיך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז י), זה הקב"ה שהרי עלך שנוא שיעבור חברך על דברך, אף אתה לא תעבור על דבריו של מקום, עד כאן. והנה ראיתי כתוב בשם החסיד מו"ה יוסף ז"ל זקנו של הגאון מוהר"ש אלגזי ז"ל, שזה הוא הפירוש של הפסוק ואהבת לרעך כמוך, והדר מפרש מי הוא הריע אני ה', היינו רעיך וריע אביך, עד כאן דבריו. ואף אנו נאמר דבמדת אמת כלול כל התורה, שאם ירצה אדם לאחוז במדת אמת כראוי בלי שום רמיה, אם כן כלול כל מה שבין אדם לחבירו וכל התורה ויהיה ירא שמים בסתר ובגלוי, וגם ישיב אמרים אמת לשולחיו זה הקב"ה אשר שלחו על פני האדמה כמו שפירשו המפרשים, וגם השביעו קודם שנולד לבל יעבור על מצותיו כמבואר בזוהר (ח"ג י"ג ע"א) על הפסוק (ויקרא ה א) ושמעה קול אלה, עיין שם. ועל כן אמרו רז"ל במסכת ברכות (דף ה' ע"ב) על הפסוק (משלי טז ו) בחסד ואמת יכופר עון, אמת זו תורה שנאמר (משלי כג כג) אמת קנה, עיין שם. והיינו משום דבאמת כלול כל התורה. ועל פי זה יתבאר הפסוק הנ"ל הלא כתבתי לך שלישים, היינו שלשה ספרים דהיינו ג' חלקים בחלקי תורה הקדושה במועצות ודעת, ר"ל הכל בסדר נכון וישר וראוי, ואם כן ממילא נרמז הקושיא דלמה נכתב חלק אחד כפי המנגד לדעת, עד שהוצרכו לשנות לתלמי שלא ילעוג ויתחלל שם שמים, לזה אמר להודיעך קושט אמרי אמת, דהיינו גודל יקר מדת אמת כתירץ המפרשים וכמ"ש דהוא רק להורות לנו את הדרך אשר נלך בה, ומפרש זה התועלת בהודעה זו, לזה אמר להשיב אמרים אמת לשולחך זה הקב"ה כמ"ש, ואם כן בזה כלול כל התורה דהא הוא ית' ציוה על הכל הן על מה שבין אדם לחברו והן על מה שבין אדם למקום, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

ונמרוד שהיה גבור (פז) ציד, ר"ל שכחו היה כח עשו שהוא איש ציד (בראשית כה כז), לכן הרג עשו את נמרוד (פח) גבור ציד (פט), ולקח הבגדים של אדם הראשון (צ) ממנו (ב"ר פס"ה ט"ז), ויעקב קנה הבכורה (צא) באותו הפרק שבה תלוי בגדי כהונה (צב), נמצא שבית עשו לק"ש שהן ארבע מאות איש של עשו, הן הן ת' בתי דינין של נמרוד שירש עשו ממנו. לכן (צג) אותן הל' (אומות) שנחסר בדור הפלגה, השלים הקב"ה באברהם, וזה סוד ואברהם היו יהי"ה לגוי גדול (בראשית יח יח), שדרשו רז"ל (ב"ר פמ"ט ג') לא פחת עלמא (צד) מתלתין צדיקים. וקשה מאי ענין זה לסדום. אבל לפי שאנשי סדום היו מגלגול דור הפלגה, וזה סוד ואנשי העיר (צה) אנשי סדום (בראשית יט ד) (צו), ולפי (צז) שבוני המגדול נחסרו מהם ל' אומות שהציף הים, השלים הקב"ה באברהם דהיינו י"ו בני קטורה וי"ב בני ישמעאל וב' בני יצחק, ולכן אמר (צח) "מגדל "עז, בוני המגדל פגמו בשם הויה שהוא צורת ל' שנקרא מגדול, לכן פגעה בהם יד השם (צט) שהוא המלכות שנקנית בל' מעלות, וחסרו מהם ל' אומות, "בו "ירוץ "צדיק, זה אברהם שהמליך את השכינה שנקרא מלכו"ת בכל איבריו, כמנין אברהם (ק) בגימטריא רמ"ח, ולכן לא היה אדם שקראו להקב"ה אדני (א) עד אברהם (ברכות ז' ע"ב) (ב) כמ"ש דניאל (ט יז) למען אדני, למען אברהם שקראו להקב"ה אדון, ומ"ש במסכת נדרים (דף ל"ב ע"ב) לבסוף מלך על רמ"ח איברים, ר"ל שהמליך השכינה על כל אבר ואבר בסוד ומלכותו בכל משלה (תהלים קג יט) (ג), לכן זכה הוא להשלים ל' אומות שנחסרו עבור "מלכות שניקנית בל' מעלות, לכן קודם מפלת סדום אמר (בראשית יח יח) ואברהם היו "יהיה, שהוא ישלים חשבון יהי"ה שהם ל' אומות שנחסרו מדור הפלגה שהם גלגול סדום, וז"ש "ונברכו "בך כל גויי הארץ מלשון הבריכה, וטעם שנפרדו לע' אומות, שקודם חטא אדם הראשון היה "אור "באלף (ד), ואחר כך "עור בעין וילבשם (בראשית ג כא, זוהר ח"א ל"ו ע"ב), וממנו ירש נמרוד (ה) כתנות "עור בעי"ן, והן בגדים של אדם הראשון שלבש נמרוד, והיו מתייראין ממנו כל חית השדה, והוא סוד הזי"ו (ו) של ע' קליפין, לכן נפרדו לע' (ז) שרים, ואברהם היה תיקן "אור באלף, לכן אמר אברהם אנכי "עפר "ואפר (בראשית יח כז), מן "עפר שהוא בעי"ן עשה "אפר באלף (ח), וזה זכה משעה שנשלך לכבשן האש ונעשה אפר מקלה (ט), וזה נרמז במלת (י) "על כן "יאמר, ר"ל מלת "על, תמן קומת של אדם הראשון שהוא ק' (יא), והם חטאו בחטא אדם הראשון "וגרמו ע' קליפין כמנין כ"ן, לכן נחסר מן ע' אומות ל' כמנין "על (יב), ואברהם שהוא תיקן דור הפלגה אמר כי על כן עברתם על עבדכם (בראשית יח ה), אמרו רז"ל (ב"ר פע"א ד') כל מקום שנאמר "על "כן מרובה באוכלסין (יג), ולכן "בהפרידו "בני "אדם (דברים לב ח) שהוא דור הפלגה (ספרי שם, ילקו"ש רמז תתקמ"ב), "יצב "גבולות "עמים למספר "בני "ישראל, שהם ע' כנגד ע' שרים של מעלה, ולפי "שסנחרב הוא גלגול (יד) נמרוד, שבימי נמרוד היה הניפוץ, ובימי סנחריב היה (טו) הבלבול (ברכות כ"ח ע"א), ונרמז עוד זה בפרשת הפלגה (בראשית י יא) מן הארץ ההוא יצא אשור, ר"ל סנחרב מלך אשור היה מגלגול דור הפלגה שהוא נמרוד, ומן אותו הארץ יצא מלך אשור, ולכן נקרא "אמרפל שהוא סנחרב הנקרא פו"ל (מלכים ב' טו יט) (טז), ואמרו בגמרא (סנהדרין צ"ד ע"א) שהוא גוג ומגוג (יז) שיבוא עם ע' אומות וילחם על ה' ועל משיחו (תהלים ב ב), וזה נרמז במלת "על "כן יאמר (יח) לעתיד לבוא, דאיתמר בספר מלחמות ה' (במדבר כא יד) שהוא על מלחמות (גוג ומגוג) לעתיד, "כנמרד "גבור "ציד "לפני ה', ר"ל על ה' ועל משיחו, ולכן במזמור שלפניו (תהלים א ה) אמר "על "כן "לא "יקומו "רשעים "במשפט, על דור הפלגה שנקראו "רשעים "להפלגת "רשעם, ואחר כך באנשי סדום שנקראים "חטאים, וז"ש "וחטאים "בעדת "צדיקים, וחוזר ומפרש שהיה אברהם יורש אותן ל' אומות שנחסרו מן ע' אומות של דור הפלגה (תהלים א ו), "כי "יודע (יט) י"י "דרך "צדיקים זה אברהם, "ודרך "רשעים "תאבד שהן דור הפלגה, לכן אמר מיד מזמור למה רגשו (תהלים ב א), שהוא על מלחמות גוג ומגוג שהוא מגלגול דור הפלגה, ומלחמות ארבע מלכים של אברהם (כ) שנעשה עפר שלו חרב (ישעיה מא ב), וכן יהיה לעתיד בימי משיח כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין דף ק"ט ע"א), וכמו שהיה אברהם מנצח ארבע מלכים, כן לעתיד נכללין בו כל ארבע מלכיות (כא). והנה היה אברהם בימי נמרוד (כב), כמו חזקיה בימי סנחרב וכן משיח בימי גוג ומגוג, ולכן איתא במדרש (במ"ר ) ד' הן שבא להם החכמה מעצמה ולא היה להם (כג) שום רב, "איוב "אברהם "חזקיה "משיח. והענין (כד) כי גלגול תרח (כה) אבי אברהם שהיה בימי נמרוד הפלגה היה איוב, ונרמז (בראשית יא לב) וימת תר"ח "בחרן (בראשית יב א) "ויאמר "י"י "אל, ר"ת למפרע "איוב, ולכן נרמז בפסוק (במדבר יג כ) היש בה "עץ זה איוב (ב"ב ט"ו ע"א), שהגין אחר כך "כעץ על שהיה מתחלה "עובד צלמים (כו), ועל אברהם איתמר (תהלים א ג) והיה כעץ (כז) שתול "על פלגי מים, שהציף (כח) ים אוקיינוס ע' אומות של רשעים הנרמזים ברישא דקרא "הפלגה "סדום (כט), וחוזר ומפרש הל' אומות השלים אותן אברהם, "אשר "פריו "יתן (ל), זה ישמעאל שבו השלים י"ב (לא) נשיאים, ועליהו לא יבול, זה יצחק (לב) שהשלים שני גוים יעקב ועשו, "וכל "אשר "יעשה "יצליח, אלו (לג) י"ו בני קטורה, (תהלים א ד) "לא "כן "הרשעים זה דור הפלגה (לד) שנחסר' ל' אומות מהם, שהם כמוץ אשר תדפנו רוח, שכן הרג אותם אברהם במוץ שלו בעפר שזרק עליהם, ולפי שהיה אברהם (לה) דיוקן תרח אביו, שנתגלגל אחר כך באיוב שהיה מן "יבמה (זוהר ח"ג רט"ז ע"ב) (לו), הוצרך הקב"ה לרמוז בכאן גלגול איוב, ואמרו "לך "לך מארצך, ר"ל כשהיה אברהם בר מאה שנין כמנין "לך "לך, אז זכה איוב להצטרף ולהתגלגל ולבוא לזה העולם, ולכן היה דומה איוב בענין זה לאברהם שלא היה לו רב, רק (ב"ר פס"א א') מעצמו היו שני כליותיו נובעות כמין שני רבנים, וכן חזקיה בימי סנחרב נדמה בזה לאברהם, ואתמר גביה (ישעיה ז טז) בדעתו מאוס ברע (לז) ובחור בטוב, וכן משיח בימי גוג ומגוג "והריחו ביראת ד' (ישעיה יא ג), כי ג' המה בדרגא חדא, וסודו מא"ח רחוק (משלי כז י) בקליפה (לח) "משחית "אף "חימה, ובקדושה ג' אבות אלו שהם מתגרין בג' גוליירין בישין אילין. והנה בקעת דורא (לט) שם העמיד נבוכדנצר צלם (סנהדרין צ"ב ע"ב), כי משם נבראו עגבותיו (מ) של אדם הראשון (סנהדרין ל"ח ע"ב), ולכן נקראת שמה שנער ששם ננערו כל הקליפות, נקרא בבל (מא) שנתערבו שם הרבה ניצוצות טהורות, ולכן היה עיקר (מב) תורה שבעל פה בבבל (סנהדרין כ"ד ע"א). וזה סוד אזכיר "רהב "ובבל (תהלים פז ד) (מג), כמו שהיה במצרים הרבה ניצוצות תקועות שם (מד), עד שהוצרכו ישראל לירד למצרים להוציא משם הניצוצות טהורות, ומזה הטעם הוצרך אברהם לירד למצרים, כי כבר אמר הקב"ה לאברהם קום התהלך בארץ (בראשית יג יז), התהלך דייקא (עיין בביאורי) (מה) והיה תמים להוציא הניצוצות התקוע בארץ ממש, כמ"ש (בראשית טו יג) כי גר יהיה זרעך "בארץ "לא "להם, שרמז בר"ת בל"ל, כדאיתמר גבי בבל כי שם בלל ד' (בראשית יא ט) (מו), לכן אמר אזכיר "רהב "ובבל, שבבל נדמה לענין זה למצרים שהיו שם ניצוצות טהורות, וכמו שלא היו יכולין ישראל לקבל תורה שבכתב "עד "אחר "גלות "מצרים, (התיבות המנוקדים הגהתי בפנים), כן גם כן לא יוכלו ישראל להשלים תורה שבעל פה, עד שהיו בבבל שם נגמר תלמוד רב אשי, ולכן מיד ירידת אברהם למצרים שהיא היתה עבור תורה שבכתב, זכר בתורה בענין ד' מלכים שהיו בעמק המלך, על בבל שהיא עמוקה, ואמרפל הוא מלך בבל, שם זכו ישראל לקבל תורה שבעל פה, וזה סוד שרמז בזה הפרשה והריגת המלכים (בראשית יד יד) וישמע אברהם כי נשבה אחיו (בראשית יד יב) ואת כל "רכושו "בן "אחי אברם, שכתב האר"י ז"ל בספר כוונת שהוא ר"ת "רבא, שבאותו פרק נתכונן (אפשר צ"ל נתכוין) אברהם להוציא ניצוצות של "רבא שהיה תקוע בלוט. וקשה מאי עניינו לכאן. אבל לדידי ניחא שבזו המלחמה היה מתעסק אברהם להוציא ניצוצות של תורה שבעל פה שזכו ישראל בימי "אביי "ורבא (מז) שהיו בבבל, כמו שבירידה ראשונה של מצרים נתעסק להוציא קבלת תורה שבכתב ביציאת מצרים, כן בפרשה שלאחריו בהריגת ד' מלכים, נתכונן לקבל תורה שבעל פה, ולכן אמר במזמור (תהלים פז א) ביסודת"ו (מח) על הררי קדש, על ניצוצות הקדושים שהם בארץ ישראל, כמ"ש (תהלים פז ה) ולציון (מט) יאמר (נ) "איש ואיש יולד בה, כי שם "יסוד "של (נא) קדושה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

זמין למנויי פרימיום בלבד

באר מים חיים

זמין למנויי פרימיום בלבד

מאור עינים

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא