תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 3:23

באר מים חיים

ועוד יאמר הכתוב ויצא יעקב מבאר שבע וגו'. כי אמרו חז"ל (בראשית רבה ס"ח, א') וזה לשונם: ר' פנחס בשם ר' פפא פתח (משלי ג' כ"ג, כ"ד) אז תלך לבטח דרכיך וגו' אם תשכב לא תפחד וגו' אז תלך לבטח זה יעקב וכו' אם תשכב לא תפחד מעשו ומלבן, רבי שמואל בר נחמן פתח (תהלים קנ"א, א') שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו' אשא עיני אל ההרים למלפני ולמעבדני (פירוש למלמדי ולהוריי) מאין יבוא עזרי אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד רבי חנינא אמר גדוד שלחו (פירוש גדוד וקרח שלא נתנו לו מאומה) רבי יהושע בן לוי אמר שילח עמו אלא שעמד עשו ונטלן הימנו חזר ואמר מה אני מובד סברי מן בריי לית אנא מובד סברי מן בריי עזרי מעם ה' אל יתן למוט רגליך אל ינום שומריך הנה לא ינום וגו', רבי אבהו פתח (משלי י"ט, י"ד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת, בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שאין זיווג של איש אלא מן הקב"ה וכו' עד כאן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

אר"י בן פזי מה ראו ישראל לומר שירה בא"ז, אלא אמרו מתחילה היה הים הזה יבשה, ועמדו דורו של אנוש והכעיסו לפניו בא"ז, שנאמר (בראשית ד כו) א"ז הוחל לקרוא וכו', ועשאו הקב"ה ים וכו', ועכשיו ים הוא ונעשה לנו יבשה וכו', נקלסנו באז וכו', ואין א"ז אלא לשון בטחון, שנאמר (משלי ג כג) אז תלך לבטח וכו', עכ"ל. המדרש הוא תמוה תקצר היריעה מהאריך, ובפרט סיומו אין א"ז אלא בטחון. והנראה דהנה טעות דור אנוש היה שמהראוי לעבוד לצבא השמים, כי הש"י מסר ההנהגה בידם (עיין ברמב"ם (פ"א מהל' עכו"ם ה"א)), והטעות הזה נתהווה להם מבלי האמין השגחתו בשפלים לגודל רוממותו. אבל הוא טעות ואפיקורסות, כי היודע סוד המרכבה בעולם האצילות והספירות הם ככלים ביד האומן ית"ש, והאציל עולם מעולם עד בוא אל עולם השפל הזה, יודע איך כבודו ית"ש והשגחתו מתלבש בכל, ובידיעתו את עצמו יודע את הכל ומשגיח בכל, על כן הבטחון עליו לבדו כי כל העשיות מכוכבי השמים וכסיליהם, לא יגרעו ולא יוסיפו זולת רצונו. והנה על פי טעות דור אנוש רבים הם הנעבדים ורבים הם הסיבות, מה שאין כן לאמונות ההשגחה, הנעבד הוא אל אחד יחיד ומיוחד. והנה לחטא דור אנוש עשה הש"י מדה כנגד מדה, כי מים יורו אל ריבוי שאין במי"ם לשון יחיד (עיין במהר"ל בגבורות), מה שאין כן סדנא דארעא חד הוא (קידושין כ"ז ע"ב). והנה דור אנוש בעבודם לריבויים, נפרע מהם בעשותו היבשה (חד) למים (ריבוי). וזהו שהכעיסו לפניו דור אנוש בא"ז, שלא האמינו בהשתלשלות שיעור קומה כנ"ל, וכהיום ישראל האמינו בי"י ובטחו בישועתו. והנה היו בתוך מצרים שהיו גם כן עובדין למזלות, וכהיום ישראל האמינו בד' ובטחו בו, ונעשה מן הים (ריבוי) יבשה (חד). והנה קלסוהו בא"ז בסוד השתלשלות שיעור קומה, הנה השגחתו בכל ונשים בטחונו בו. וזה אין א"ז אלא בטחון, והבן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא