Chasidut על משלי 30:21

והנה אנחנו מאלמים וגו'. רש"י ז"ל פירש כתרגומו מאסרין איסרין וכו', ונראה ברמז החלום הזה כי נודע אשר זה כל עבודת האדם בעולם הזה לקשר וליחד המאורות אחת אל אחת לחבר את האהל וליחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים לגרום שפע וברכה רבה בכל העולמות על ידי היחוד והזיווג השלם הנעשה בין המאורות על ידי בחינת הצדיק יסוד עולם והוא המקים לבחינת המלכות שכינת עוזנו מעפרא וליחדה בבעלה בסוד דיוקנא קדישא דאדם העליון ואז היא נעשית גברת ממלכת להשפיע לכל העולמות, ומלכותה בכל משלה. מה שאין כן ח"ו בעת הגלות שקיבלה המלכות האי שפחה בישא בחינת הסטרא אחרא שנאמר עליה (משלי ל', כ"א-כ"ג) תחת שלוש רגזה ארץ וגו' תחת עבד כי ימלוך וגו'. ושפחה כי תירש גברתה וגו' ועיקר הקמת בחינת מלכותא קדישא הוא על ידי צדיק דלתתא השומר בריתו ומייגע על זה יומם ולילה להתרחק מתאותו מכל וכל רק לגרום זיווג ויחוד העליון ושלא להוציאו ח"ו לבטלה להאי קליפה הנקראת שממה ובטלה מאין יושב ומאן דנטר דא, מלכותא אקדימת ליה כמבואר בזוה"ק (פרשה זו צ"ג:^*אך לא מוזכר שם דוד.) שדוד בגין דנטר דא, אקדים ליה מלכותא כי הוא הממליך מלכים למעלה ומשם מגיע לראש צדיק דלתתא להיות מושל בארץ.

ולזה יאמר הכתוב וכי ימכור איש את בתו לאמה, פירוש שאדם ימכור את הבת אשר בקרבו היא הנשמה הנקראת בת לאמה שתהיה ח"ו כאמה ביד החיצונים שיהיו הם המושלים עליה על ידי מילוי תאותו בהיתר וקצתן באיסור וכבר נאמר על זה במאמר אדון החכמים שלמה המלך ע"ה (משלי ל', כ"א) תחת שלוש רגזה ארץ וגו' ושפחה כי תירש גבירתה, שהנשמה הנקראת גברת ממלכת תירשנה האי שפחא בישא בחינת הקליפה לאמה תחתיה, ולזה אמר הכתוב לא תצא כצאת העבדים, שח"ו ח"ו לא תהיה נשארת בידם לצאת עמם להתהפך אחריהם להעשות בחינת עבד כמותם חלילה לא תהיה כזאת. רק,

דכתבתי במקום אחר, בפ' וארא, דיש ג' מיני הגלות, א' גלות השכינה. ב' גלות הנשמה שירדה ממקומה תחת האברים, שהוא סוד אלהים אחרים, ותגל מרגלותיו וגו' (רות ג, ז). ג' גלות הגשמי וכו'. וז"ש אשר אהל. וז"ש (משלי ל, כא) תחת שלש רגזה הארץ, תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה וגו'. וזה סוד דעייל ונפיק וכו', וז"ש (שמ"א ז, יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכו', יעו"ש.