Chasidut על משלי 30:22

נקום נקמת בני ישראל וגו'. מפרשי התורה ז"ל האריכו בטענותם למעניתם לישב שינוי לשון משה רבינו ממאמר הקב"ה וברוך שמו שאמר נקמת בני ישראל ומשה אמר לתת נקמת ה' במדין עיין שם. ומה שנראה לי לומר בזה הוא כי הן אמת כל העכו"ם מעת היותם לגוים. תמיד הם מתאוין וחושקין ורודפין לבטל את ישראל מכל בחינות התורה והמצוות. למען להיות ככל הגוים בית ישראל. כי יחרה אפם על חבלי עבותות האהבה מה שבין ישראל לאביהם שבשמים ותמיד היו גוזרים שמדות חלילה ומבטלים את ישראל מתורה ומצוות בכדי להפסיק הקשר והחבה מאת הקב"ה אליהם שלא יצטרכו להיות כפופים לעמלי תורה ומצוות. ואדרבה ישראל ישתעבדו תחת ידיהם בהיות עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש וגו' (משלי ל', כ"ב).

והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. כי הנה נודע לחכמי תעודה בסוד עיקר עבודת האדם בעולם הזה שהוא לקרב העולם ומלואו לאלהי עולם ברוך הוא, כי זאת עיקר תיקון השלימות שיהיה לעתיד אם ירצה ה' אשר וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו וגו' כי עיקר כוונת הבריאה היה במה שהאל הטוב ברוך הוא הרחיק הארץ וצבאיה מאוד מאוד מאור פניו יתברך ולקח סוד שמותיו יתברך אורות נפלאין מוחין קדישין נפשין ורוחין ונשמתין והעטיפם והלבישם בלבושים עבים מאוד בגשמיות עפר הארץ וצבאיה בארבע יסודותיה שהם אש רוח מים עפר, וארבעה מינים כוללים שבה דומם צומח חי מדבר, וכולם נשרשין ונמשכין מארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, וברא האדם אשר על הארץ וצבר גופו מכללות ארבע יסודות הנזכרים הכוללים לכל צבא הארץ בכל פרטיהם, ויפח באפו נשמת חיים נשמה עליונה גבוה מעל גבוה, בכדי שהוא בכוחו ישפיל ויכניע ויבטל כל בחינות הגשמיות אשר בכל הארץ הסובבים לאור הקדושה העליונה, וכל בחינת חיות הקדושה אשר בתוכם יתעלה ויתקדש ויתגבר בכוחו להשיג עילתו בוראו יוצרו אף עשאו כל בחינה ובחינה לפי מדריגתו ומעלתו למען ידעו כי ה' אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה ואין דבר בעולם כי אם אחדותו יתברך לא זולת, לאפוקי כאשר מתגבר הגשמיות ח"ו בכל דבר שהוא בבחינת הקליפה שאומרת אני ואפסי עוד ונעשה (משלי ל', כ"ב) עבד כי ימלוך וגו' והוא עיקר העבודה לבטל ולהכניע כל גשמיות הארץ ולהרים ולהגביה חיות הקדושה שבהם שידע כל פעול כי אתה פעלתו וגו', כמו שנאמר לעתיד (ישעיה י"א, ט') כי מלאה הארץ דעה את ה' שאף עפר הארץ תשיג לפי בחינתה לדעת את בוראה ואז (זכריה י"ד, ט') והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, כי זה כל בחינת יחוד שמו ליחדו בכל דבר ודבר שבעולם מחוט ועד שרוך לידע ולהודיע ולהוודע שאין דבר יוצא מאחדותו וכל בחינות אלהים אחרים כולם בטילין מבוטלין שאין בכל העולמות כי אם ה' אחד לא זולת, (ואולם אופני עבודה זו איך זוכה האדם אליה ביארנו במקום אחר בכמה וכמה בחינות והיא ארוכה מארץ מדה ולא נאריך עתה ועיקרה הוא על ידי ביטול התאוה באמת לאמיתו בכל הבחינות בכל עת השתמשותו בכל בחינות הארציות כמו באכילה ושתיה וזיווג וישיבת בית ולבושי בגדים וכדומה להשגת החכמה להשיג בכל הארץ וצבאיה כי כולם סוד שמותיו יתברך המה אורות אלהים רק שנתעטפו בהעלם גדול בלבושים עבים, וזאת היא עבודתו להסיר הלבושים ולהגביר הפנימיות כנודע לחכם לב) וזאת היא עבודה חשובה לפניו מאוד מאוד אחרי שזה עיקר תיקון השלימות ובלתי זה לא יהיה השלימות בשום אופן, ועוד כי יותר ויותר מה שנתרחק חיות הקדושה מאור פניו יתברך בלבושים שונים כן יגדל ויתרבה החדוה והשמחה בהתקרבותו למלך עולמים ברוך הוא כדמיון בן המלך שנתרחק מאביו ונפל לשביה לבית האסורים והיה שם ימים כבירים, ואחר כך ברבות הימים כאשר יבוא אחד וימסור נפשו ויפיל עצמו לבור השביה ויקח משם את בן המלך ויביאהו לבית אביו, האם ישוער ויוערך עוצם השמחה הגדולה ורבות החדוה העמוסה והתענוג והשעשועים ואהבה והחיבה בגילה ורנה ודיצה וחדוה שיגיע אז אל האב והבן כאשר יחזו פנימו זה לזה בתשוקה גדולה ונפלאה שהיה להם זה על זה כל הימים שלא היו יחד. והנה, סגולה פירש רש"י אוצר חביב כמו סגולת מלכים כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם, והוא הרומז אל חיוּת הקדושה אשר ביארנו שהמה אוצר חביב כלי יקר שמלך המלכים ברוך הוא גנזם והצניעם בתוך כל צבא הארץ. אשר על כן זה אשר הבטיח בוראינו ברוך הוא לסייע לישראל באתערותא דלעילא שהם יהיו הסגולה מכל העמים שלא יהיה בכח שום בריה להוציא את הסגולה הלז כי אם עם קדוש ישראל שנשמתם גבוה מעל גבוה והם דמיון אבן השואבת, שכל רואה אותם מחיות הקדושה שבכל הדברים, יציצו ויפריחו ויעלו מעיר כעשב הארץ להתקרב על ידו לבוראנו ברוך הוא. וגם כי הם יעשוהו לסגולה שבכוחם יגדלו ויעלו את כל חיות ההוא להאיר עליו באורות הקדושה שלא יבוטל ח"ו בלבושי הגשמיות שעליו, וזה והייתם מלשון הוי"ה והבן. וזה אומרו כי לי כל הארץ, כלומר שאתם תהיו להשריש ולהודיע שכל הארץ שלי היא ואין דבר יוצא מאחדותי ולבטל ולהכניע גשמיות כל דבר ודבר ולהגביר החיות הרוחניות שתשיג לדעת את בוראה לפי בחינתה כאשר יהיה לעתיד כאמור, וזה הוא בחינת הנפש מקדושה השלימה שבשלימות כי כל הארץ הלזו וצבאיה מכונים על שם הנפש כנודע. והשנית הבטיח להם בוראם אשר,

ובדרוש לקודם נעילה עניתי ואמרתי לפרש מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל). על פי משל משר העיר שקבע דירתו מעבר לים, והשכיר את העיר לאיזה אדם, והנה זה שהעיר הוא שלו, חס על העיר ועל יושביה שלא יכביד עליהם עולו בגופם ובממונם, שלא ישחית את נחלתו. מה שאין כן זה השוכר שיודע שלא יהיה לו הנחלה לנצח, מצורף לזה אם הוא רשע וצורר, מכביד עליהם בממונם וגופם. והנה נשמע למרחוק שהמושל דעתו לבא לעירו באיזה יום, והנה כשמעם נתייעצו בני המדינה שיבאו אליו בבכי ובתחנונים לומר לו אל תשחת נחלתך ואל תניחני ביד זה הצורר, רק משול אתה עלינו. והנה זה השוכר מבין זאת, והתחכם לבלבל את כל אחד באיזה שירות באותו יום, באופן שיצא היום ולא יספיקו לבוא אליו, ואזי ישכור מחדש ויסע השר לדרכו, ואחר כך יעשה בהם מה שלבו חפץ, וכן עשה, והם לא שמו אל לבם ואמרו הן עוד היום גדול עד כי נטו צללי ערב, והועמדו הסוסים בצבים בפרדים כרכרים ליסע השר לדרכו. והנה כאשר ראו זאת, הוחשכו עיניהם מראות ונתייעצו שיפלו כולם לפני הרכב ולא יניחנו ליסע, ויצעקו כולם אדונינו המלך להוי ידוע לך מה זה עושה לנו וביד מי מסרתה אותנו, עד כאן המשל. והנמשל מובן כי יעקב חבל נחלתו (דברים לב ט), ומרוב חטאותינו נאמר (הושע ה טו) אלכה ואשובה אל מקומי (משלי ל כב) תחת שלש רגזה הארץ תחת עבד כי ימלוך וגו', והנה מקפח פרנסתינו ואויב ואורב לנו בגופינו ונפשינו, כאמרם (ב"ב ט"ז ע"א) הוא שטן וכו'. והנה בעשרת ימי תשובה נאמר (ישעיה נה ו) דרשו ה' בהמצאו, אימת מצוים וכו' (ר"ה י"ח ע"א), והשר בא לעירו, והנה אז מבלבל את כל אחד. והנה כעת כבר פנה היום, והשר רוצה ליסע ורוצים לנעול השער, והנה אם ח"ו ישכור מחדש, מה יהיה אחריתינו ומי יודע מה יעשה בנו, על כן נפיל תחינתינו לפניו ית' לומר אל תשחת עמך ונחלתך, ואל תמסור אותנו, רק משול אתה עלינו, כאמור ותמלוך אתה עלינו וכו'. וזה שאמר הפסוק מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, היינו בשעה שאתם עומדים לפני ה' תכלו להטהר, אבל לא אחר שננעל השער, על כן אחינו בני ישראל כעת היא החתימה. והנה מי שנכתב לטוב יבקש שיגמור החתימה בעדו לטובה, וזה שנכתב ונגזר דינו ח"ו לרע ומי יודע, וכעת היא ביכולת להחזיר הדבר, לזאת אחינו בני ישראל אל תתעצלו ואל תמעיטו בבכי ותפילה ווידוי ותשובה כי אם לא עכשיו אימתי, וכשנשוב מובטחים אנחנו כי נותן יד לפושעים, ולא יחפוץ בהשחתת עולם ירחם עלינו ויבא לציון גואל במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.