Chasidut על משלי 30:27

ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר ה' וכו' כי אם מאן וכו' הנני מביא מחר ארבה וכו'. הענין שהבין משה להתרות לפרעה על מכת ארבה אף כי לא נאמר לו שיתרה בו על ארבה, רק הבין ממאמר הש"י שאמר לו לאמור לפרעה למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר וכו'. מה שאמר לשון בקרבו היינו מהם עצמם כמ"ש וסכסכתי מצרים במצרים (ישעיהו י"ט,ב'). היינו שהם עצמם ילחמו זה בזה, וזה פי' אשר התעללתי במצרים וזאת היא הפלא ופלא שלא כדרך הטבע. וע"ז נאמר לו למען תספר, לכן הבין משה כי הוא מכת ארבה כי בארבה נמצא מדה טובה כמ"ש (משלי ל',כ"ז) מלך אין לארבה ויצא חוצץ כלו, היינו מפני שיש בהם אחדות ואהבה לכן אין צריכין למלך, כי הצטרכות המלך הוא מפני שאין אחדות בין בני אדם, והמין הזה אין בהם שום שנאה לכן לא יצטרכו למלך. וכאשר הבין מהש"י שהם עצמם ילחמו וישנאו זה את זה, אז הבין כי יצא בפועל בעולם על מכת ארבה שזה המין יבא ללחום במצרים, כי זאת הוא כנגד זה המין, והוא אף במי שבוטחים בו שלא ישנאו אותם גם הם יבגדו בם.

ולכן השיב משה רבינו לפרעה, לפי טענתך שמפני שהשי"ת ברא ברישא חשוכא והדר נהורא לכן אתה מקודש יותר מישראל. הרי לך הארבה, שהוא נברא קודם בריאת האדם, והשי"ת העמיד בהם חוקים, והם אין להם דעת לשנות החוקים ולצמצם עצמן. והחוקים שיש להם המה יותר טובים מן האדם, כדאיתא בגמ' עירובין (ק:) דכתיב (איוב ל״ה:י״א) מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו וכו' אמר ר' יוחנן אלמלא לא נתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה וכו', וכן בארבה נאמר חוקה טובה, כדכתיב (משלי ל׳:כ״ז-כ״ח) מלך אין לארבה ויצא חוצץ כלו וכמו שנתבאר (בפ' בא אות יא) א"כ הארבה יותר ראוי מכם שיאכל כל התבואות שלכם, שהוא בודאי רצון השי"ת, כיון שאין להארבה דעת כלל מעצמו רק מה שהשי"ת נתן לו. וזה דאיתא במדרש רבה (בראשית פרשה ח, ותזריע פרשה יד) ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך, היינו באם אין האדם מצמצם עצמו רק אומר כיון שהשי"ת נתן לו כח להתפשט עצמו מותר לו להתפשט עצמו, אומרים לו יתוש קדמך, היינו שהיתוש גדול ממנו יען שנברא מקודם. ואם יאמר פרעה שהוא גדול מהארבה מאחר שיש לו דעת והארבה אין לו דעת, א"כ ישראל הם יותר גדולים כיון שמצמצמין עצמן בהנאת עוה"ז, וא"כ גם פרעה לא נברא אלא בשביל ישראל. כי עיקר המכוון ממעשה בראשית, שישראל יאירו מכל מה שנברא בששת ימי בראשית ומהכל יהיה כבוד שמים. ולכן לא התחיל התורה מהחודש הזה לכם, להראות שהעיקר הוא שישראל יאירו בעבודתם כל הבריאה. ולכן כתיב, וירא אלהים את האור כי טוב, הוי במעשה צדיקים חפץ יותר, היינו שהשי"ת חפץ שישראל ע"י עבודתם יהיה להם תפיסה בהאור שיש בהחושך. וזה דכתיב ויחזו את האלהים (משפטים כד) ולא כתיב ויראו, כי ראיה מורה ברחוק, שרואה שהדבר הוא למעלה מתפיסתו כדאיתא במדרש (איכה פ' ה) ויחזו מורה שנדמה להם שיש לו תפיסה ואחיזה. ובזה נמצא מדרגות רבות כמו שנתבאר (בפ' שמיני) ומה שנקרא אצל זה תפיסה ואחיזה לא נקרא אצל זה אלא ראיה מרחוק: