Chasidut על משלי 9:14

בא וראה אורח התורה כך היא, מתחילה כשמתחילה להיתגלה לאיש מרמזת לו ברמז, אם יודע [היינו שמבין שרמזה לו ומה רמזה] טוב, ואם אינו יודע שולחת לו וקוראה אותו פתי, ואומרת [התורה] למי ששלחה לו, אמרו לאותו פתי שיקרב הנה ואדבר עמו, כמ״ש ״מי פתי יסור הנה חסר לב״ וכו׳ [משלי ט׳] ואם מתקרב לה, מתחלת לדבר עמו מאחרי הפרכת שפרסה לו, ומדברת עמו דבורים לפי אורחו [היינו לפי ערכו ומצבו] עד שיסתכל ויראה מעט מעט וזה הוא דרש, [היינו שההתגלות הנאמרה כאן שהתורה מתגלה לאיש הוא ע״י מדרש] ואח״כ מדברת עמו מאחר שמלה^הג״השושיפא שמלה לפי׳ הערוך. דקה [היינו בהסתרה יותר קטנה והתגלות יתירה] דברי חידה והוא הגדה. [היינו התגלות הזאת היותר גדולה היא ע״י אגדתא] ואחר שהוא רגיל אצלה מתגלה לו פנים בפנים ואומרת לו כל סודות הסתומים שלה וכל אורחות שהיו טמונים בלבה מימים קדמונים. [היינו קבלה וסודות התורה], ואז אותו האיש בעל תורה שלם בעל הבית ודאי, דהא כל הסודות שלה גילה לו, ולא הרחיקה ולא כסה ממנו כלום. ואומרת לו התורה, הראית הרמז שרמזתי לך מקודם, כך וכך סודות היו, כך וכך הוא, ואז רואה האיש שאין להוסיף ולא לגרוע מכל דברי התורה. היינו גם מהנגלה כיון שבכל אחד יש כמה סודות ורמזים.