Chasidut על משלי 9:13

וְזֶה בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא, שֶׁהוּא הָרוּחַ סְעָרָה, הָרוּחַ שְׁטוּת, אֵשֶׁת כְּסִילוּת (משלי ט׳:י״ג), וְהוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אִשָּׁה חֲכָמָה, בִּבְחִינַת חַכְמוֹת נָשִׁים (משלי י״ד:א׳), וּמֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא.

"מצרימה. מה שלא אמר "למצרים, וטעמא בעי כי לא במקרה הוא ח"ו דברי תורתינו הק'. נ"ל דידוע הוא כח הקליפה של מצרים שנקרא ערות הארץ מקום זמה, ותיבת "מצרימה בגימטריא שפ"ה, וזה לעומת זה עשה אלקים ושכינת עוזו ית' שוכן אתנו, בעבור תהיה לנו לעדה כי קדושים אנחנו ופרושים מן העריות, והמ"י וידום כי יראתי לבאר המכתב, ואי"ה יתבאר לקמן ביותר. והנני ארמוז למשכילים בהתחלת "התפלה דשמונה עשרה שהוא עיקר היחוד בחשאי, אנחנו מתחילים "אדנ"י "שפתי "תפתח (תהלים נא יז), והבן שפ"ה בגימטריא שכינה, "אדני "שפתי "תפתח ר"ת אש"ת, ומצרים הוא כח ערות הארץ שבקליפה, אש"ת כסילות הומיה וסוררת (משלי ט יג), וירידה הוא לאבינו הראשון שהוצרך לירד מצרימ"ה, ויתבאר לפנינו הכוונה הנפלאה: