Chasidut על משלי 9:17

וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר תַּאֲווֹת הֵם בַּסֵּתֶר, בִּבְחִינַת (משלי ט׳:י״ז): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְכוּ', וְאֵין בְּנֵי אָדָם רְגִילִים שָׁם. אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם, וְקוֹרֵאת אוֹתוֹ (שם): מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה וְכוּ' (זוהר אחרי דף נח), וּמֵחֲמַת תְּשׁוּקַת תַּאֲוָתוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קְרִיאָתָהּ, וְאַחַר גְּמַר תַּאֲוָתוֹ הוּא מַרְגִּישׁ תֵּכֶף קְרִיאָתָהּ,

כְּמוֹ כֵן מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם בִּמְנִיעוֹת מֵהַדָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר. בִּבְחִינוֹת (משלי ט׳:י״ז): וְלֶחֶם סְתָרִים יוּנְעָם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר נִמְנָע וְנִסְתָּר מִן הָאָדָם בְּיוֹתֵר, הוּא חוֹשֵׁק אֵלָיו וְנָעִים לוֹ בְּיוֹתֵר. שֶׁמִּזֶּה בָּא תַּאֲווֹת וְהִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֶל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָעֲבֵרָה נִמְנַעַת מְאֹד מִן הָאָדָם, כִּי אָנוּ מְצֻוִּים וּמֻזְהָרִים וּמֻפְקָדִים עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ, נִמְצָא שֶׁהִיא נִמְנַעַת מְאֹד מֵאִתָּנוּ, עַל כֵּן יֵשׁ הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֵלֶיהָ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינוֹת: וְלֶחֶם סְתָרִים יוּנְעָם.

ואמנם כי דוד ודאי האמין בה' כי מחל לו על פשעיו וחטאיו ואך דבר אחר אמר בזה, כי ידוע ליודעים, אשר הבערת אש החשק והתאוה והחמדה עד כלות הנפש שיש לעוברי עבירה זה לא ימצא כלל בתאות ההיתר, ואב החכמים שלמה המלך ע"ה אמר (משלי ט', י"ז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם, וחז"ל אמרו בזה (סנהדרין ע"ה.) מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, ולא ח"ו שהקב"ה נתן בכוון טעם גדול בביאה לעוברי עבירה כי למה יעשה ה' כן לבריותיו אשר ברא, רק שאחר החורבן ניטל טעם ביאת ההיתר מאפס כח האנושי מעול שעבוד המלכים וכאשר העידה רחב (יהושע ב', י') כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו' ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, ואמרו חז"ל (זבחים קט"ז:) דאפילו אקשויי לא אקשי לשכב עם אשה כי אפס הכח ובטל התאוה, ולעוברי עבירה מחמת שמים גנובים ימתקו הם מתגברים בכוחם למאוד מאוד ומרגישים הטעם כבראשונה ולא שניתן להם מחדש רק שמהם לא ניטל ונשארו כבראשונה להיותן עוברי עבירה ומים גנובים ימתקו, כי על כן גדול המצֻוה ועושה ממי שאינו מצֻוה לצד שהמצֻוה יצרו מקטרגו שלא לעשותו ודואג תמיד לבטל יצרו כמו שאיתא בתוספות (בעבודה זרה ג'.) ומכל שכן בעבירה שהיצר הרע מגדיל תאות חשק האיסור אין כמוהו.