Musar על משלי 9:17

ועוד לא דמי מזיד לשוגג דלעיל, שכתב הרמב"ם, הבא על ערוה אחת ביאות הרבה בהעלם אחד, הואיל ולא נודע לו בנתיים, אינו חייב אלא חטאת אחת, דשוגג בהעלמה תליא מלתא דונעלם כתיב (ויקרא ה, ג). והא ראיה, דאפי' אם היה שוגג והיה לו ידיעה בנתים היה חייב חטאת על כל אחת ואחת. וזה הזיד וידע קודם החטא, ולאחר החטא, ובשעת החטא בשכבו ובקומו עשותו המזמתה ידע רבונו ומכוין ליהנות מן האיסור מים גנובים ימתקו וגו' (משלי ט, יז), אפשר דאפילו דין גמור הוא שחייב לעשות תשובה על כל שכיבה ושכיבה ששכב עמה, הואיל ושינה בחטא במזיד:

ועם זה תתישב הקושיא עצומה, מאין אפשר להשפיע חסדים בקליפה שיהיה בזיווג. כי כיון שנוגה שהי' מהם עלתה, עולות אחריה לפתוח שתמשיך להם מימי החסד. וזהו (משלי ט, יז) מים גנובים ימתקו, פירוש, מימי החסד שגונבים על ידי קליפות נוגה, הם ממתיקים אל הקליפות המחברים אותם. וכשאנו אומרים שכינה בגלות, הוא שבעלות נוגה בקדושה והשכינה מתלבשת בתוכה, אז על ידי נוגה יש כביכול אחיזה לקליפות בשכינה, כי למעלה חס ושלום אין גלות ולא שום דבר רע. ובבחינת אלו השלשה קליפות הוא שיש שלשה פני חול מקמי שבתא ביום רביעי עד שבת, וג' בתר שבתא עד יום רביעי שהן מחזרים אחר הקדושה:

ועוד דלא דמי מזיד לשוגג דלעיל שכתב הרמב"ם הבא על ערוה אחת ביאות הרבה בהעלם אחד וכו' הואיל ולא נודע לו בנתים וכו' אינו חייב אלא חטאת אחת. דשוגג בהעלמה תליא מילתא, דונעלם כתיב. והא ראייה, דאפילו אם היה שוגג והיה לו ידיעה בנתים היה חייב חטאת על כל אחת ואחת. וזה הזיד וידע קודם החטא ובשעת החטא ולאחר החטא בשכבו ובקומו עשותו המזמתה ידע רבונו ומכוין להנות מן האיסור, מים גנובים ימתקו וגו' (משלי ט, יז). ואפשר דאפילו דין גמור הוא שחייב לעשות תשובה על כל שכיבה ושכיבה ששכב עמה, הואיל ושונה בחטא במזיד: